אחרי שטעמו את העבודה ההיברידית, ההייטקיסטים לא יחזרו לאחור

ההודעה של חברת WIX על דרישה מעובדיה לחזור לעבודה מלאה מהמשרד הציתה מחדש שיח שכבר זמן רב מבעבע מתחת לפני השטח. כמעט מיד צצו פרשנויות שלפיהן לא מדובר רק בהחלטה תפעולית, אלא במהלך שמציב את העובדים בפני דילמה: חזרה למשרד או עזיבה - מהלך שמאפשר, לכאורה, סינון וצמצום מצבת כוח אדם בלי להכריז רשמית על פיטורים.

אולם, אם מסירים את WIX מהפריים, ברור שמדובר בסוגיה רחבה בהרבה, אולי אחת מנקודות המתח החריפות ביותר כיום בין הנהלות לעובדי הייטק.

באופן מעניין, זו כבר לא שאלה של שכר, אופציות או תנאים נלווים. המוקד עבר למקום שממנו עובדים. החזרה למשרד הפכה לקו שבר מרכזי ביחסי עבודה, כזה שנוגע לא רק ליעילות, אלא לאורח חיים.

משבר הקורונה לא רק הכריח את עולם הטכנולוגיה לעבוד מרחוק, אלא שינה את התודעה שלו. במשך חודשים ארוכים, אפילו שנים, חברות גילו שאפשר להמשיך לפתח, לשחרר גרסאות ולגדול גם בלי נוכחות יומיומית במשרד. עבור העובדים, השינוי היה עמוק עוד יותר. רבים גילו לראשונה איזון אמיתי בין עבודה לחיים פרטיים: פחות שעות בדרכים ויותר שליטה בזמן, ועבודה שנמדדת בתפוקה ולא בנוכחות.

מאז, מחקרים רבים הראו שעבודה היברידית אינה פוגעת בהכרח בפריון, ולעיתים אף תורמת לשביעות רצון ולשימור עובדים. ובכל זאת, העולם התאגידי, ובמיוחד חברות הטכנולוגיה הגדולות, בחר ללכת בכיוון אחר. גוגל, אפל, אמזון, מטא ומיקרוסופט - כולן צמצמו בשנים האחרונות את הגמישות והגדירו חובת נוכחות חלקית או מלאה במשרד.

אילון מאסק היה הקול הבוטה ביותר: מבחינתו, עבודה מרחוק היא כמעט סתירה לערכי העבודה עצמם. המסר הזה, גם אם מנוסח בחריפות פחותה, מחלחל כיום להרבה הנהלות.

למה זה קורה עכשיו? בין היתר, משום שמאזן הכוחות השתנה. ההאטה בשוק, הקיצוצים והזהירות בגיוסים החזירו למעסיקים חלק מהשליטה שאבדה להם בשנים שלאחר הקורונה. החזרה למשרד הפכה לכלי ניהולי נוח: כזה שמגביר פיקוח, מחזק תרבות ארגונית, ולפעמים גם מאפשר סינון שקט של עובדים שפחות מוכנים להתגמש.

אלא שכאן מתחילה המורכבות. מצד אחד, הקביעה שעבודה היברידית "לא עובדת" רחוקה מלהיות מוכחת באופן חד-משמעי. מצד שני, העובדים כבר השתנו. מי שטעם מודל עבודה גמיש מתקשה לחזור אחורה בלי תחושת אובדן. זה לא רק עניין רגשי. זה משפיע ישירות על מיתוג המעסיק ועל היכולת למשוך טאלנטים בעתיד, במיוחד בדור צעיר שמייחס משקל גבוה לאיכות חיים.

חשוב לזכור שיש היום אלטרנטיבות. בשנים האחרונות מתגבשת תופעה שמפסיקה להיות שולית: מעמד ההייטקיסטים הנוודים. לפי מחקרים עדכניים, בארצות הברית לבדה כבר מדובר בעשרות מיליוני נוודים דיגיטליים, רבים מהם עובדי טכנולוגיה - מפתחים, אנשי מוצר ומהנדסים - שבוחרים לעבוד מרחוק, לעתים ממדינות אחרות, במתכונת פרויקטלית ולא כשכירים קלאסיים.

ההאטה בשוק, הקיצוצים והזהירות בגיוסים החזירו למעסיקים חלק מהשליטה שאבדה להם בשנים שלאחר הקורונה. החזרה למשרד הפכה לכלי ניהולי נוח: כזה שמגביר פיקוח, מחזק תרבות ארגונית, ולפעמים גם מאפשר סינון שקט של עובדים שפחות מוכנים להתגמש

פלטפורמות מאצ'ינג חדשות מאפשרות לחברות לגייס מפתחים לפרויקטים זמניים, ולעובדים לבחור משימות, לעבוד מול כמה לקוחות במקביל ולבנות לעצמם פורטפוליו מקצועי מגוון. זה מודל שמציע גמישות גבוהה לשני הצדדים, אך גם מאתגר את תפיסת ההעסקה המסורתית.

עידן הבינה המלאכותית רק מאיץ את המגמה, אך גם משנה את כללי המשחק. AI מגדיל דרמטית את הקיבולת של עובד יחיד, אך במקביל מחדד את היתרון של עבודה משותפת. עובדים שנמצאים במשרד אינם מוחלפים על ידי בינה מלאכותית, אלא עובדים איתה. אינטראקציה יומיומית בין אנשי צוות, חניכה, סיעור מוחות ועבודה צמודה עם כלי AI מאפשרים להגיע לתוצאות מהירות ואיכותיות יותר. אלה יתרונות שקשה מאוד לשחזר בניהול צוותים מבוזרים.

קשה שלא להעריך שהתמונה תמשיך להיות מורכבת. משבר הכניסה לשוק, ובעיקר מצוקתם של הג'וניורים, מחדד זאת היטב. צעירים שסיימו לימודים או הסבות מגלים ששערי ההייטק אינם פתוחים לרווחה כבעבר, ושמודל ההעסקה הקלאסי כמעט ואינו מציע להם נקודת פתיחה. בתוך הוואקום הזה, מודלים גמישים ופרויקטליים הופכים לעיתים לאפשרות היחידה.

זה תרחיש שיש בו גם ממד מאיים: פחות יציבות ופחות מסגרות חונכות. אבל יש בו גם פוטנציאל יזמי, שנולד לא תמיד מבחירה אלא מתוך הכרח.

המאבק על החזרה למשרד הוא, במובנים רבים, מאבק על שליטה ועל תפיסות ניהול. אך בניגוד לנרטיב הרווח, לא תמיד זה מאבק שמוכרע לטובת העובדים. כל עוד מאזן הכוחות בשוק העבודה נותר מוטה לטובת המעסיקים, המציאות ברורה: מי שלא מוכן לעמוד בדרישות הנוכחות של הארגון, יוחלף במי שכן.

בשורה התחתונה, בעולם העבודה הנוכחי, הוויתור על נוכחות פיזית אינו רק עמדה ערכית, אלא גם הימור מקצועי. מי שיתעקש להישאר מחוץ למשרד עלול לגלות שהוא מאבד יתרון משמעותי מול עובדים שמגיעים, משתלבים, עובדים בצוות, וממנפים את הבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מהעשייה היומיומית.

הכותב הוא מייסד-שותף ומנכ"ל חברת Webiz