ההייטק הישראלי, שהתמודד עם אתגרים לא פשוטים במהלך המלחמה, שוב מראה את כוחו הייחודי להפוך מציאות קשה להזדמנות ונמצא בנקודה ייחודית בין סיום המלחמה לפריצה גדולה.
עשרות אלפי חיילי מילואים חזרו מהחזית לא רק עם תודעה אזרחית מחוזקת, אלא גם עם תובנות חדשות, רעיונות טכנולוגיים, ותחושת דחיפות לעשות שינוי. מסורת ההייטק הישראלית, שהתחילה את דרכה בתוך רבות מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, ממשיכה - והפעם גל חדש של יזמים מתהווה, עם מיזמים בתחומי החדשנות לתעשייה, שרשרת האספקה, רובוטיקה, AI, סייבר, ביטחון, בריאות, אנרגיה ועוד.
לצד זאת, קרנות הון סיכון שישבו על הגדר בתקופה האחרונה מתחילות שוב לפעול. אם עד לפני חודשים ספורים עבור חלק מהסטארטאפים היה קושי לסגור סבבים, היום יש סימנים ברורים לחזרה של משקיעים - מקומיים וזרים כאחד - שמזהים פוטנציאל גבוה בשלב מוקדם.
עשרות אלפי חיילי מילואים חזרו מהחזית לא רק עם תודעה אזרחית מחוזקת, אלא גם עם תובנות חדשות, רעיונות טכנולוגיים, ותחושת דחיפות לעשות שינוי
משיחות ששותפי ואני עורכים עם משקיעים זרים, שהקפיאו כאן את פעילותם במהלך המלחמה, נראה כי החששות שלהם מפני השקעות בישראל מתפוגגים והם כבר נערכים לחזרה להשקעה בישראל או כבר עושים זאת בפועל. ההערכה הרווחת בתעשייה היא שעכשיו זהו הזמן "להיכנס" לזירה, לפני שהשוק יתחמם מחדש והערכות השווי יעלו באופן משמעותי.
החוסן של ההייטק הישראלי מעולם לא היה רק טכנולוגי, אלא גם חברתי ונפשי. החיבור בין ערכים, חדשנות ותגובה למציאות משתנה הוא זה שהופך את ישראל לייחודית בזירה הגלובלית. ואם לשפוט לפי כמות היזמים שכבר עובדים על סטארטאפים חדשים מאז תום הלחימה - העתיד בהחלט מבטיח.
בצד ההתלהבות, כבר אפשר לשמוע קולות המזהירים מהטעויות של "בועת 2021" - שבה עודף הון, הערכות שווי מנופחות והייפ סביב טכנולוגיות לא בהכרח מוכחות יצרו בועה שהתפוצצה מהר וחזק. יש הבנה כיום הן מצד המשקיעים והן מצד היזמים שכדי לבנות תעשייה בריאה ויציבה, יש להתמקד באיכות הסטארטאפים, ביזמים מנוסים ובפתרונות שמייצרים ערך אמיתי ופותרים בעיות אמיתיות - לא רק חלומות.
כך, למשל, בהחלט ניכר שמתפתחת בועה בוורטיקלי הסייבר וה-AI ויש לתת על כך את הדעת.
עידן של חוסר ודאות
המלחמה בעזה אולי הסתיימה, אך המתחים הגיאופוליטיים הגלובליים לא נעלמו - להיפך. העולם כולו מצוי בעידן של חוסר ודאות: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ממשיכה להיות גורם שמעורר תנודתיות משמעותית בשוקים, וכן קיימים מתחים גוברים והולכים במזרח אירופה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה. גורמים אלה ואחרים מדרבנים שחקנים תעשייתיים גלובליים מערביים להקטין משמעותית את התלות בייצור במזרח כפי שהיה נהוג עשרות שנים ולקצר את שרשראות האספקה שלהם בכל מה שקשור לאלמנטים הקריטיים בליבת תהליכי הייצור.
החזרה לייצור משמעותי במערב מעלה מחדש את נושא העלויות הגבוהות יותר (מה שמלכתחילה הביא למודל ה-offshoring במזרח), ועל כן הביקוש לטכנולוגיות שיאפשרו המשך ייצור ואספקה באופן תחרותי - הולך וגובר בצורה משמעותית.
ישראל - בזכות תעשיית הדיפטק המפותחת שלה - הופכת לשחקן מרכזי. הידע המקומי מתפרש על מגוון תחומים ואינו נמצא רק בסייבר וב-AI, אלא בתחומים רבים נוספים, כפי שהצביע על כך לאחרונה מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.
ההזדמנות לדיפטק הישראלי כיום כפולה: השוקים גלובליים צמאים לפתרונות חדשניים לבעיות אמיתיות, וכן ממשלות ומשקיעים מבינים שחדשנות עמוקה היא הבסיס לעוצמה לאומית וכלכלית לאורך זמן. עבור הדיפטק הישראלי, זה הרגע לפרוץ קדימה.
הכותב הוא מייסד ושותף מנהל ב-IL Ventures
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו