"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עבור הדיפטק הישראלי - זה הרגע לפרוץ קדימה
כשאבק המלחמה מתחיל לשקוע, יזמים ומשקיעים מביטים קדימה באופטימיות • אלו כל הסיבות לפריצה הצפויה של ההייטק שלנו, ההזדמנויות שבדרך וגם הלקח שאסור לשכוח מהבועה של 2021
חדשנות עמוקה היא הבסיס לעוצמה לאומית וכלכלית לאורך זמן | צילום: נוצר על ידי בינה מלאכותית - גרוק

עבור הדיפטק הישראלי - זה הרגע לפרוץ קדימה

כשאבק המלחמה מתחיל לשקוע, יזמים ומשקיעים מביטים קדימה באופטימיות • אלו כל הסיבות לפריצה הצפויה של ההייטק שלנו, ההזדמנויות שבדרך וגם הלקח שאסור לשכוח מהבועה של 2021

יוני היילברון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ההייטק הישראלי, שהתמודד עם אתגרים לא פשוטים במהלך המלחמה, שוב מראה את כוחו הייחודי להפוך מציאות קשה להזדמנות ונמצא בנקודה ייחודית בין סיום המלחמה לפריצה גדולה.

עשרות אלפי חיילי מילואים חזרו מהחזית לא רק עם תודעה אזרחית מחוזקת, אלא גם עם תובנות חדשות,רעיונות טכנולוגיים, ותחושת דחיפות לעשות שינוי. מסורת ההייטק הישראלית, שהתחילה את דרכה בתוך רבות מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, ממשיכה - והפעם גל חדש של יזמים מתהווה, עם מיזמים בתחומי החדשנות לתעשייה, שרשרת האספקה, רובוטיקה, AI, סייבר, ביטחון, בריאות, אנרגיה ועוד.

לצד זאת, קרנות הון סיכון שישבו על הגדר בתקופה האחרונה מתחילות שוב לפעול. אם עד לפני חודשים ספורים עבור חלק מהסטארטאפים היה קושי לסגור סבבים, היום יש סימנים ברורים לחזרה של משקיעים - מקומיים וזרים כאחד - שמזהים פוטנציאל גבוה בשלב מוקדם.

עשרות אלפי חיילי מילואים חזרו מהחזית לא רק עם תודעה אזרחית מחוזקת, אלא גם עם תובנות חדשות, רעיונות טכנולוגיים, ותחושת דחיפות לעשות שינוי

משיחות ששותפי ואני עורכים עם משקיעים זרים, שהקפיאו כאן את פעילותם במהלך המלחמה, נראה כי החששות שלהם מפני השקעות בישראל מתפוגגים והם כבר נערכים לחזרה להשקעה בישראל או כבר עושים זאת בפועל. ההערכה הרווחת בתעשייה היא שעכשיו זהו הזמן "להיכנס" לזירה, לפני שהשוק יתחמם מחדש והערכות השווי יעלו באופן משמעותי.

החוסן של ההייטק הישראלי מעולם לא היה רק טכנולוגי, אלא גם חברתי ונפשי. החיבור בין ערכים, חדשנות ותגובה למציאות משתנה הוא זה שהופך את ישראל לייחודית בזירה הגלובלית. ואם לשפוט לפי כמות היזמים שכבר עובדים עלסטארטאפים חדשיםמאז תום הלחימה - העתיד בהחלט מבטיח.

עובדי הייטק (אילוסטרציה). החיבור בין ערכים, חדשנות ותגובה למציאות משתנה הוא זה שהופך את ישראל לייחודית בזירה הגלובלית, צילום: gettyimages

בצד ההתלהבות, כבר אפשר לשמוע קולות המזהירים מהטעויות של "בועת 2021" - שבה עודף הון, הערכות שווי מנופחות והייפ סביב טכנולוגיות לא בהכרח מוכחות יצרו בועה שהתפוצצה מהר וחזק. יש הבנה כיום הן מצד המשקיעים והן מצד היזמים שכדי לבנות תעשייה בריאה ויציבה, יש להתמקד באיכות הסטארטאפים, ביזמים מנוסים ובפתרונות שמייצרים ערך אמיתי ופותרים בעיות אמיתיות - לא רק חלומות.

כך, למשל, בהחלט ניכר שמתפתחת בועה בוורטיקלי הסייבר וה-AI ויש לתת על כך את הדעת.

עידן של חוסר ודאות

המלחמה בעזה אולי הסתיימה, אך המתחים הגיאופוליטיים הגלובליים לא נעלמו - להיפך. העולם כולו מצוי בעידן של חוסר ודאות: מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ממשיכה להיות גורם שמעורר תנודתיות משמעותית בשוקים, וכן קיימים מתחים גוברים והולכים במזרח אירופה, בדרום אמריקה ובמזרח אסיה. גורמים אלה ואחרים מדרבנים שחקנים תעשייתיים גלובליים מערביים להקטין משמעותית את התלות בייצור במזרח כפי שהיה נהוג עשרות שנים ולקצר את שרשראות האספקה שלהם בכל מה שקשור לאלמנטים הקריטיים בליבת תהליכי הייצור.

החזרה לייצור משמעותי במערב מעלה מחדש את נושא העלויות הגבוהות יותר (מה שמלכתחילה הביא למודל ה-offshoring במזרח), ועל כן הביקוש לטכנולוגיות שיאפשרו המשך ייצור ואספקה באופן תחרותי - הולך וגובר בצורה משמעותית.

ישראל - בזכות תעשיית הדיפטק המפותחת שלה - הופכת לשחקן מרכזי. הידע המקומי מתפרש על מגוון תחומים ואינו נמצא רק בסייבר וב-AI, אלא בתחומים רבים נוספים, כפי שהצביע על כך לאחרונה מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.

ההזדמנות לדיפטק הישראלי כיום כפולה: השוקים גלובליים צמאים לפתרונות חדשניים לבעיות אמיתיות, וכן ממשלות ומשקיעים מבינים שחדשנות עמוקה היא הבסיס לעוצמה לאומית וכלכלית לאורך זמן. עבור הדיפטק הישראלי, זה הרגע לפרוץ קדימה.

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל ב-IL Ventures

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...