ארץ זבת חלב חדש: השת"פ בין המחלבה הוותיקה לסטארט-אפ הפודטק מגיע לקפה שלכם

במבט ראשון, וגם שני, המשרדים של חברת הפודטק הישראלית Remilk בנס ציונה נראים כמו המקום האחרון שבו מייצרים חלב. לא תמצאו שם רפת, מספוא, מתקני חליבה וריח נוקב של בוץ וצואה טרייה - ובעיקר, אין בהם בכלל פרות.

הסטארט-אפ הישראלי, שנוסד ב-2019, מעסיק כ-100 עובדים, מהם 70 חוקרים וגייס מאז כ-150 מיליון דולר, מייצר "חלב מתורבת", שם גנרי לחלב שבמקרה שלה מיוצר על ידי מיקרואורגניזמים מהונדסים גנטית שמייצרים חלבונים זהים לאלה שבחלב פרה, ללא צורך בבעלי חיים.

היום (שני) הודיע אביב וולף מייסד ומנכ"ל החברה, לצד עמיר אהרון ועזרא כהן, ראשי מחלבת גד הוותיקה, על השקת "החלב החדש", שמבוסס על חלבוני חלב אמיתיים המיוצרים בתהליך התססה ייחודי ללא בעלי חיים והוא זהה בטעם ובמרקם לחלב פרה ועשיר בערכים תזונתיים.

לדברי השותפים החדשים בחברה שהוקמה לצורך המיזם, "החלב החדש" יהיה זמין כבר השבוע ברשתות בתי קפה ובמסעדות נבחרות בארץ, ובתחילת ינואר 2026 ההשקה תתרחב לרשתות השיווק השונות. בחודשים הקרובים צפויות מחלבות גד ו-Remilk להשיק מוצרים נוספים בסדרה.

ההשקה המתגלגלת כוללת שלושה מוצרים שונים: "חלב בריסטה" לשוק המקצועי, "חלב מועשר" ו"חלב מועשר בטעם וניל".

במבחן הטעימה, החלב שניסינו היה עשיר בטעם ועם מרקם נעים מאוד, שונה מהצמיגיות שמאפיינת תחליפי חלב מסויה או שקדים. במבחן הקפה, החלש החדש הפגין יכולת הקצפה גבוהה ויציבות טובה מאוד, בדיוק כמו חלב פרה.

מאוחר יותר גם טעמנו כמה מנות שהכין השף רז להב (OCD) באמצעות החלב החדש: סלט שורשים עם קרם גבינת שמנת, מרק ירקות כתומים עם קציפת חלב, מוזלי עם קרם פטיסייר ויוגורט וקינוח טיראמיסו - ולמעשה זה היה בלתי אפשרי לזהות כי לא מדובר בחלב פרה "רגיל".

החלבון המשמש לייצור החלב קיבל את אישור ה-FDA ומשרד הבריאות הישראלי. פיתוח המוצרים מבוסס על הטכנולוגיה החדשנית של Remilk, שפותחה במהלך חמש השנים האחרונות. הטכנולוגיה כוללת 10 פטנטים ייחודיים של החברה, שמתגאה כי היא לא רק מפתחת את החלבון, כמו מתחרותיה, אלא גם מפתחת את המוצר עצמו.

"חברות אחרות, בישראל ובעולם, עבדו עם החלבון שלנו ולא הצליחו להפיק ממנו חלב טוב ואיכותי", אמר וולף. "מה שאנחנו מכינים זה לא 'תחליף' ולא 'כמעט' או 'ליד' - אלא פשוט חלב חדש".

"זה מה שמייחד אותנו", הוא הדגיש וולף בתשובה לשאלת "ישראל היום". "לקחנו זווית אחרת ממה שקרה בתחום הפודטק, גם בתחום החלב וגם בתחום הבשר המתורבת. שמנו את הצרכן במרכז - לפני הטכנולוגיה והמספרים. אנחנו מאמינים שאם המוצר הוא טוב - הצרכנים ירצו אותו". 

איך מייצרים חלב בלי פרות?

וול הסביר כי התהליך עצמו דומה לייצור בירה או לחם: שמרים מהונדסים מתסיסים חומרי גלם בתנאים מבוקרים ומייצרים חלבוני חלב. לפי החברה, זהו אותו חלבון בדיוק. לכן, מי שאלרגי לחלב (0.3 אחוזים באוכלוסייה, לדברי וולף) יהיה גם אלרגי לחלב החדש. אולם, מי שרגיש ללקטוז (7 מתוך ישראלים) ימצא פתרון במוצר החדש, משום שאין בו לקטוז כלל. בגלל שאין בו לקטוז, הוא מכיל גם 75% פחות סוכר ו-35% פחות קלוריות.

בנוסף, החלב מקבל כשרות פרווה - ולכן מתאים גם לשומרי כשרות, שיוכלו לשתות קפה הפוך גם לאחר ארוחה בשרית.

סקר שערכו Remilk וגד בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה מגלה מציאות מעניינת: 92% מהישראלים צורכים חלב מן החי, אך 61% צורכים גם תחליפי חלב. למעשה, 56% מהציבור משלבים בין השניים - נתון המעיד על פתיחות לחדשנות לצד נאמנות למוצר המסורתי.

אולם 55% מהישראלים ציינו שתחליפי החלב הקיימים אינם טעימים מספיק, והטעם מהווה את הגורם המרכזי בבחירת מוצרים חדשים. נתון נוסף מדגיש את הפוטנציאל השיווקי: 66% מהציבור מקפידים על הפרדה בין בשר לחלב, ו-61% מהם אמרו שהיו שמחים לשתות קפה עם חלב לאחר ארוחה בשרית אילו היה זמין חלב כשר פרווה בטעם אמיתי.

וולף הוסיף נתון מעניין: "49% מבני דור Z מתביישים להזמין חלב בפומבי. הדור הצעיר רואה בקיימות סיבה מספר אחת לצריכת תחליפי חלב".

האם זה באמת טעים כמו חלב?

השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם צרכנים שרגילים לחלב פרה יהיו מוכנים לעבור למוצר מעבדה? על פי האווירה באירוע ההשקה, ההנהלה של מחלבות גד מהמרת על המומחיות הקולינרית שלה בת עשרות השנים כדי להבטיח שהתשובה תהיה חיובית.

"זהו רגע היסטורי שבו מסורת רבת שנים של ייצור גבינות פוגשת טכנולוגיה חדשנית", אמר עמיר אהרון, מנכ"ל מחלבות גד. "מבחינתנו, זו לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא גם הזדמנות להרחיב את קהל הצרכנים, במיוחד אלה ששומרים כשרות או נמנעים מלקטוז".

עזרא כהן, מייסד מחלבות גד ("ודור רביעי בתחום החלב"), אמר באירוע כי "לא עשינו שום פשרות. מהרגע הראשון, מה שעניין אותי היה לטעום את החלב החדש ורק אחרי שהייתי צרוצה מאוד ממנו התחלנו לדבר על עסקים. אני מאוד גאה בחלב החדש ובמוצרים שיתבססו עליו".

התחרות מתחממת

Remilk איננה לבד בשוק. שטראוס השיקה לאחרונה את "Cow Free" של יטבתה, המבוסס על טכנולוגיה דומה. "הטכנולוגיה דומה, אך אנחנו משתמשים בשמרים והם בפטריות", הדגיש וול, שהוסיף כי שתי הגישות מייצרות חלבוני חלב זהים, אך בתהליכי תסיסה מעט שונים.

בעוד שהשוק העולמי של תחליפי חלב צומח בקצב מהיר, ישראל מהווה שוק בוחן אידיאלי: צרכנים פתוחים לחדשנות, אוכלוסייה שומרת כשרות משמעותית, ושיעור גבוה של רגישות ללקטוז.

השאלה האמיתית תוכרע בחודשים הקרובים, כשהצרכנים הישראלים יבחרו לשלם את המחיר הגבוה יותר מחלב פרה, יטעמו בעצמם, ויכריעו האם הטכנולוגיה החדשה הצליחה באמת לשכפל את הטעם והמרקם של חלב פרה, או שמדובר בעוד תחליף שלא עומד בציפיות.