רב בחן: האם חלב שיוצר במעבדה חלבי?

האם פסק הלכה חדש יאפשר לאנשים לאכול בשר עם מוצרי חלב מלאכותי? השאלה הזו תעסיק בקרוב את הרבנים בעקבות פיתוח של חלבוני חלב שאינם מהחי באמצעות התססת שמרים. 

אתמול הודיעה חברת רימילק (Remilk) כי קיבלה ממשרד הבריאות אישור רגולטורי לשיווק מוצריה בישראל. זוהי הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מעניק אישור מסוג זה.

"בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוחים שונים בתעשיית הבשר והחלב והשאלות המרתקות במישור התורני ובמרחב הכשרות המתעוררות מכך", מספר הרב ישי שכטר, ראש בתי המדרש "חי בהם", שעסק בנושא באופן נרחב בשנים האחרונות, "אולם המוצר החדש שונה במהותו מהתעשייה המרכזית בתחום הבשר".

ההבדל אליו מתייחס הרב שכטר הוא שבעוד "הבשר המתורבת" פותח מתחום הרבייה התאית, כאן משתמשים בפיתוח מתחום ההנדסה הגנטית ומנפיקים חלב דרך שמרים על ידי קידוד DNA "המורה" לשמר לייצר ולהנפיק חלבון חלב. כלומר, החברה אמנם מייצרת חלבון חלב לכל דבר, אולם מקורו כלל אינו מן החי.

"לכן", אומר הרב שכטר, "לעניות דעתי נראה כי תהיה הסכמה רחבה בפוסקים שמעמד של מוצר שמכיל 'חלבון חלב' זה הוא פרווה ולא חלבי, וייתכן שאף שתיית חלב מחלבון זה תותר לאחר ארוחה בשרית. בערב העיון שערכנו בנושא לפני שמונה חודשים בהשתתפות סמנכ"ל התפעול נראה שהייתה הסכמה דווקא על מוצר זה בין רבני חו"ל ובראשם הרב צבי (הרשל) שכטר והרב גנק - מראשי כשרות OU - ובין רבנים מהארץ כמו הרב של תנובה, הרב זאב ויטמן ועוד".

הרב שכטר מוסיף כי יש להבדיל פיתוח זה מהמוצר של חברות אחרות, כמו חברת וילק למשל, שמנסות לפתח תאים מן החי שיתפקדו כמעין "עטין" מלאכותי שממנו ניתן יהיה "לחלוב חלב", אך ללא פרה שמחוברת לעטין. "במקרה כזה", מסייג הרב שכטר, "הסיטואציה יותר מורכבת מבחינה הלכתית, וייתכן שיהיו פוסקים שילכו אחר מקור התא".

אף על פי שמבחינה הלכתית טהורה דין החלב יהיה פרווה, הרב שכטר מזכיר את "סכנתא חמירא מאיסורא" (סכנה חמורה מאיסור – מונח הלכתי) וכמה מקרים של טעות אנוש במסעדה או של טעות בכיתוב של מוצר, שהביאה למותם של אלרגיים לחלב.

"הציבור הדתי הורגל שהמונח 'פרווה' משמעותו ללא כל מרכיבי חלב, ועבורו מדובר בחותמת אישור לאלרגיים. כיצד ניתן לשנות תודעה זו? האם ניתן לקחת את הסיכון ולכתוב 'פרווה' ורק להוסיף שיש רכיבי חלב?

"דומני שלא, ולכן, ייתכן ועלינו למצוא כותר חדש לכשרות זו 'חלבי - בחזקת פרווה', שמשמעותו תהיה 'פרווה הלכתית אך חלבי לאלרגיים׳. כותר זה יוכל גם לאפשר יישום של הבדלי הפסיקה ביחס למוצר הנראה חלבי שיונפק מחלבון זה, כמו, למשל, האם ניתן לאוכלו בארוחה בשרית מצד 'מראית העין' שבדבר".

לסיום אומר הרב שכטר כי על אף שאכילת מוצרים מן החי דוגמת חלב היא דבר ראוי ואפשרי מצד התורה, חשוב לזכור כי כבר לפני אלפי שנים במקורות היהדות הרימו על נס את המושג 'צער בעלי חיים'. "המצב כיום בחברת השפע המודרנית הוא שחלקים משמעותיים בתעשיית המזון הפכו את צורת הגידול למסחרית ולא טבעית לחיות, ובמצבים רבים הדבר יכול להוביל לצער בעלי חיים – דבר ממנו ציוותה התורה להימנע", אומר הרב שכטר.

"גם הצמחונות לא זרה ליהדות", הוא מדגיש, "אמנם יש ויכוח מהותי על ההגדרות והעיתוי בימינו, אך פיתוחי הבשר והחלב המתורבת מסייעים לדייק את השיח המהותי על קשרי האדם והחי. הפיתוחים השונים מובילים אותנו לשיח מרתק ומשמעותי השב להגדרות יחס האדם לטבע ולחומרים השונים בעין התורה".