"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסיכון שמאחורי העוזר החכם: מה קורה כאשר ל-AI יש יותר מדי גישה?
מיקרוסופט וגוגל מציעות סוכני AI שמנהלים דוא"לים, יומנים וקבצים, אך כל חיבור הוא נקודת סיכון נוספת • מתקפות סייבר כבר ניצלו הרשאות של סוכני בינה מלאכותית לגישה למידע רגיש • הפתרון: כל אחד יצטרך מדיניות גישה אישית, כמו בארגונים ביטחוניים
סוכן AI במשרד (אילוסטרציה). צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית -Google AI Studio
דעה

הסיכון שמאחורי העוזר החכם: מה קורה כאשר ל-AI יש יותר מדי גישה?

מיקרוסופט וגוגל מציעות סוכני AI שמנהלים דוא"לים, יומנים וקבצים, אך כל חיבור הוא נקודת סיכון נוספת • מתקפות סייבר כבר ניצלו הרשאות של סוכני בינה מלאכותית לגישה למידע רגיש • הפתרון: כל אחד יצטרך מדיניות גישה אישית, כמו בארגונים ביטחוניים

שי נחום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

סוכני ה-AI החדשים של מיקרוסופט, גוגל וחברות נוספות מבטיחים לחסוך לנו הרבה שעות עבודה: הם מתאמים פגישות, מסכמים מיילים, כותבים קוד ועורכים מסמכים. אך כדי לבצע משימות אלו, הם דורשים גישה ישירה לשירותים הרגישים ביותר שלנו: Gmail, Calendar, OneDrive, GitHub ו-Slack. השאלה היא כבר איננה אם טכנולוגיית הבינה המלאכותית אפשרית ויעילה, אלא עד כמה רחוק ראוי לאפשר לה להיכנס לארגון שלנו.

קשה להתעלם מהנוחות שסוכני AI מציעים, אך כל חיבור לשירות אישי הוא גם נקודת סיכון חדשה. דליפת טוקן OAuth (מפתח גישה דיגיטלי שמאפשר לאפליקציות לפעול בשמנו), פריצה לחשבון צד שלישי, או אפילו טעות אנוש פשוטה עלולים לחשוף תיבות דוא"ל ארגוניות, קוד רגיש או מידע עסקי חסוי לגורמים זרים.

האיומים האלה כבר לא תיאורטיים. מתקפות על חברות כמו Salesloft ו-Drift ניצלו הרשאות OAuth שמשתמשים אישרו כדי לגשת למידע רגיש, גם לאחר שהסיסמאות אופסו. לאחרונה, נחשפה פריצה שניצלה טוקן OAuth של שירותי AI כדי לגשת למיילים ארגוניים וליומנים. גם שילוב ChatGPT עם Google Calendar הוכח כפגיע ועלול היה לאפשר גניבת הודעות.

הבעיה היא שכל הביצים נמצאות בסל ה-AI - והן עלולות להיפרץ או להיחשף במהירות וללא כל התרעה מוקדמת.

בשטח מתגבשות חמש גישות עיקריות בקרב משתמשים:

החופשייםמעניקים גישה מלאה למען יעילות מקסימלית - הם נהנים מחיים דיגיטליים חלקים, אך לוקחים את הסיכון הגבוה ביותר.

המאוזניםמאפשרים גישה רק לשירותים ספציפיים, כמו תיבת מייל ולוח שנה, אך לא למסמכים או קוד, ומחפשים את נקודת האיזון.

הקפדניםנותנים גישה רק למסמך אחד או מייל מסוים בכל פעם, תוך שמירה על שליטה מוחלטת.

הזהיריםעובדים עם AI רק על חומרים לא רגישים, כמו תבניות גנריות או מידע ציבורי.

ולבסוף,הבדלניםמסרבים לחבר את עוזרי ה-AI כלל - עבורם, גם הסוכן המאובטח ביותר הוא דלת פתוחה מדי לאיומים.

הפתרון טמון בגישה שנקראת Secure AI by Design - בינה מלאכותית שנבנית מלכתחילה עם שכבות הגנה, שקיפות ושליטה, ולא כתוספת מאוחרת. זה כולל הגדרה ברורה של תחומי גישה, ניטור קבוע של הרשאות AI מחוברות, ושימוש בסביבות סגורות עבור חומרים רגישים

הכיוון שאליו העולם הולך הוא כנראה היברידי. בעתיד הלא-רחוק סביר שלכל אחד מאיתנו תהיה מדיניות גישה ל-AI, בדומה למדיניות סיווג בארגונים ביטחוניים: רגיש מאוד - חסום לחלוטין, פנימי בלבד - גישה רק ל-AI מאובטח, כללי - ניתן לשיתוף.

לדעתי, הפתרון טמון בגישה שנקראת Secure AI by Design - בינה מלאכותית שנבנית מלכתחילה עם שכבות הגנה, שקיפות ושליטה, ולא כתוספת מאוחרת. זה כולל הגדרה ברורה של תחומי גישה, ניטור קבוע של הרשאות AI מחוברות, ושימוש בסביבות סגורות עבור חומרים רגישים.

ברור שלא נפסיק להשתמש ב-AI, היתרונות פשוט גדולים מדי, אבל נצטרך ללמוד להשתמש בו בחוכמה, בהדרגתיות, תוך שמירה על השליטה במה שיקר לנו באמת.

הכותב הוא מנכ"ל חברת CYGHT ומומחה ללוחמת סייבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...