אנבידיה חושפת את הדור הבא של AI - והפיתוח הישראלי בחזית

פלטפורמת Rubin, שתושק במחצית השנייה של 2026, מסמנת את המעבר של החברה מיצרנית GPU לארכיטקטורה שלמה למחשוב AI • חלקים משמעותיים במערכת פותחו במרכזי הפיתוח בישראל

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ורובוט, אתמול בכנס CES . צילום: REUTERS

חברת אנבידיה ניצלה הלילה את הבמה ביריד CES בלאס וגאס כדי לחשוף רשמית את Rubin, פלטפורמת הדור הבא שלה לבינה מלאכותית. היא צפויה להגיע לשוק במחצית השנייה של 2026 וכבר זוכה לביקוש נרחב מצד ענקיות הענן וחברות ה-AI כמו מטא, מיקרוסופט ו-xAI.

על פניו מדובר בעוד הכרזה על דור מתקדם של שבבים, אך Rubin אינה מייצגת רק GPU חזק יותר מקודמיו, אלא תפיסה שונה של מחשוב. תפיסה המותאמת לעולם שבו הבינה המלאכותית אינה מסתפקת במענה לשאלות נקודתיות, ופועלת כסוכן מתמשך, שומרת הקשר, משתפת מידע ופועלת גם בעולם הפיזי, מרובוטים ועד כלי רכב אוטונומיים.

לדבריו של מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, "AI כבר אינה מתמצתת בצ’אטבוטים חד־פעמיים, אלא בשותפים אינטליגנטיים שמבינים את העולם הפיזי, חושבים לאורך הקשרים ארוכים, נשארים מעוגנים בעובדות, משתמשים בכלים כדי לבצע עבודה אמיתית, ושומרים זיכרון קצר וארוך טווח״.

הואנג מסביר על Rubin בכנס CES, אתמול, צילום: AP

ממעבד גרפי לארכיטקטורה שלמה

במשך שנים אנבידיה נתפסה בראש ובראשונה כחברת GPU. גם כשהפכה לשחקנית המרכזית במהפכת הבינה המלאכותית, לב המערכת עדיין היה המעבד הגרפי, וכל שאר הרכיבים נבנו סביבו. Rubin מסמנת שינוי כיוון מובהק. כאן, ה-GPU הוא עדיין רכיב מרכזי, אך הוא כבר אינו הציר הבלעדי של המערכת.

במקום זאת, אנבידיה מציגה ארכיטקטורה שלמה שתוכננה מראש כיחידה אחת. מעבד גרפי, מעבד מרכזי, זיכרון, אחסון, קישוריות ורשת - כולם פותחו יחד (codesigned), מתוך מטרה אחת: לאפשר בינה מלאכותית שפועלת לאורך זמן, עם זיכרון מתמשך ותיאום בין תהליכים רבים. אפשר לחשוב על זה כמו ההבדל בין פיתוח מנוע חזק שמותקן ברכב קיים לבין תכנון של רכב חדש מהשלדה ועד ההגה. Rubin אינה שדרוג של רכיב בודד, אלא תכנון מחדש של המערכת כולה.

אחד הקלפים הפחות צפויים שאנבידיה מציגה במסגרת פלטפורמת Rubin מגיע דווקא מעולם שאינו מזוהה עמה באופן מסורתי: מעבד מרכזי. לצד המעבד הגרפי, החברה משלבת כאן CPU בשם Vera - רכיב עיבוד שנכנס ללב הפלטפורמה, בתחום שנחשב במשך עשרות שנים למגרש הביתי של אינטל ו-AMD. עצם הופעתו של CPU מתוצרת אנבידיה כחלק אינטגרלי מהמערכת מסמנת שינוי באופן שבו החברה בונה תשתיות למרכזי נתונים עתירי בינה מלאכותית.

למעשה, גם במרכזי הנתונים החדישים שנבנו בשנים האחרונות באופן ייעודי ל-AI, המעבד המרכזי משמש כנקודת השליטה של המערכת: הוא מריץ את מערכת ההפעלה ושכבות הניהול, מקבל בקשות, מנהל זיכרון וקלט־פלט, ומתזמן את עבודת המאיצים הגרפיים. ה-GPU מבצע את החישוב הכבד, אך ה־CPU הוא זה שקובע מתי כל רכיב נכנס לפעולה ואיך כל החלקים משתלבים זה בזה - מעין מנצח על תזמורת של רכיבי מחשוב.

הכנסת Vera לתוך פלטפורמת Rubin משנה את חלוקת התפקידים הזו. במקום CPU כללי שמנהל את המערכת "מבחוץ", אנבידיה מטמיעה מעבד ייעודי כחלק מליבת הפלטפורמה עצמה. Vera אחראי על תיאום בין סוכנים, ניהול זרימות עבודה מורכבות לאורך זמן והפעלה של לוגיקה שאינה מתאימה לריצה על GPU. בכך הוא נוטל על עצמו חלק מהמשימות שבוצעו עד היום על ידי מעבדים כלליים של אינטל או AMD, ומאפשר לאנבידיה לתכנן את המערכת כיחידה אחת, שבה החישוב, הזיכרון, הרשת והתזמון פועלים יחד.

המהלך הזה משקף שינוי רחב יותר בארכיטקטורה של מרכזי נתונים חדשים, במיוחד כאלה שנבנים מראש עבור בינה מלאכותית (AI-first). במקום מודל שבו CPU כללי מארח מאיצים גרפיים, Rubin מציעה מבנה שבו גם המעבד המרכזי מותאם מראש לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. עבור אינטל, ששלטה במשך עשורים בליבת מרכזי הנתונים, זהו סימן לכך שהמעבר לעידן ההסקה והסוכנים אינו משנה רק את תפקידו של ה-GPU, אלא גם את מקומו המסורתי של ה-CPU בלב המערכת.

הואנג מסביר על Rubin בכנס CES, אתמול,

זיכרון, אחסון ומה שביניהם

אולם החידוש החשוב ביותר ב-Rubin נוגע אולי דווקא לזיכרון. מערכות בינה מלאכותית מודרניות, במיוחד כאלה המבוססות על סוכנים, מייצרות כמויות עצומות של מידע הקשרי בזמן הריצה. עד היום, כדי לשמור על ביצועים, המידע הזה היה חייב להישאר בזיכרון של ה-GPU, משאב יקר ומוגבל.

ב-Rubin אנבידיה שוברת את הכלל הזה. חלק מזיכרון ההקשר מועבר לשכבת אחסון ייעודית שמתנהגת כמעט כמו זיכרון, אך נמצאת מחוץ ל-GPU. כך ניתן לשמור הקשר לאורך זמן, לשתף אותו בין תהליכים שונים ולחזור אליו במהירות, מבלי "לנעול" משאבי חישוב יקרים.

הדמיה של הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בישראל, צילום: אנבידיה

החותם הישראלי

מאחורי הארכיטקטורה הזו ניכר גם חותם ישראלי ברור. פלטפורמת Rubin כוללת שישה שבבים, כאשר ארבעת רכיבי הקישוריות והרשת פותחו במרכזי הפיתוח של אנבידיה בישראל, וגם המעבד המרכזי, Vera, פותח בחלקו בישראל.

אנבידיה ממשיכה בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה בישראל, הן בהיקף כוח האדם והן בתחומי האחריות הטכנולוגיים. המעבר לארכיטקטורה שבה ה-GPU אינו עוד הציר הבלעדי, אלא חלק ממערכת רחבה, מבליט את חשיבותם של תחומים שבהם ישראל חזקה במיוחד - רשתות, תקשורת, אבטחה ותכנון מערכות מורכבות.

במובן הזה, Rubin אינה רק פלטפורמה טכנולוגית חדשה, אלא גם עדות למעמדו ההולך ומתחזק של המרכז הישראלי בתוך אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר