"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"דאטה היא הנפט החדש": בדרך לחדשנות טכנולוגית, המדינה מציעה 44 מיליון שקל

במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, קול קורא מציע מענקים לפיתוח מאגרי נתונים איכותיים בתחומי הבריאות, האקלים, החקלאות והביטחון

,עודכן
0השמעה
"נתונים הם החומר הגולמי לאימון מודלי AI שיוצרים פתרונות פורצי דרך". צילום: Getty images

רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה באמצעות מנהלת הצמיחה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה פרסמו היום (ראשון) קול קורא חדש, במסגרתו יוענקו מענקים בהיקף כולל של עד 44 מיליון שקל לטובת פיתוח, פתיחה והנגשה של מאגרי נתונים איכותיים לשימוש חוקרים, חברות טכנולוגיה וגופים תעשייתיים הפועלים בישראל.

היוזמה מתבצעת במסגרת הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ונועד לבסס את מעמדה של ישראל בתחום. השקעה זו נוצרה מתוך ההבנה שמאגר נתונים מהימן, נגיש, ממוין ומעודכן הוא תשתית קריטית לקידום פיתוחים חדשניים, פיתוח אלגוריתמים מתקדמים, חיזוי תהליכים תעשייתיים, האצת מחקר ופיתוח מדעי, ואף קידום פיתרונות לאתגרי האקלים, הרפואה והביטחון.

מאגרי המידע שיתוקצבו במסגרת זו יכולים לכלול נתונים שנצברו לאורך השנים במגזר הציבורי או הפרטי לצד נתונים חדשים שייאספו באופן יזום. המהלך מגובש בשיתוף פעולה הדוק בין ארבעה גופים מרכזיים לאור הראייה שבמאגרי נתונים קיים יתרון לגודל ולשיתוף פעולה, והוא נועד לאפשר צמיחה של יזמים חדשים, חוקרים צעירים וחברות בתחילת דרכן.

חקלאות בעוטף עזה. "הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד פגיעה – למוקד מצוינות וחדשנות",צילום: מנהלת תקומה

שישה מנועי צמיחה לאומיים יזכו לתשתית נתונים, בדגש על מאגרי מידע ונתונים שאינם זמינים היום באקוסיסטם הישראלי:

מדעי החיים ובריאות- מידע רפואי, גנומי או קליני שיאפשר פיתוח תרופות, מכשור רפואי, טכנולוגיות דיאגנוסטיקה, וכלי בינה מלאכותית מותאמים למערכת הבריאות.
ייצור מתקדם- נתונים מתעשיות מתקדמות, קווי ייצור, שרשראות אספקה, מערכות חישה ואוטומציה, לרבות מוליכים למחצה ו-ICT.
דזרטק ואקלים- מאגרי מידע אקלימיים, נתוני אנרגיה מתחדשת, ניטור מים, חיזוי מזג אוויר, חישה סביבתית, ויישומים לתחומי האקלים.
אגרוטק- נתונים חקלאיים מבוססים חיישנים, לווי לווייני, מערכות GIS, חקלאות מים, בתי אריזה, ושרשרת אספקת המזון.
פודטק- מאגרי מחקר וטכנולוגיות במזון חדשני, כולל חלבון אלטרנטיבי, תחליפי בשר מן החי, תהליכי ייצור חדשים ומעקב תזונתי.
ביטחון והייטק- נתונים רלוונטיים לסייבר, טכנולוגיות ביטחוניות ודו-שימושיות, תעשיות החלל וה-AI הביטחוני, לצד בלוקצ׳יין, פינטק, תחבורה חכמה ותוכנה.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נתונים הם החומר הגולמי לאימון מודלי בינה מלאכותית שיוצרים פתרונות פורצי דרך בתחומים רבים - במזון, בתחבורה, בבריאות, בביטחון ובתעשייה. הקול הקורא הזה נועד להפוך את מאגרי הנתונים של מדינת ישראל ממשאבים סגורים למנועים פתוחים של חדשנות. הנגשה רחבה של נתונים איכותיים תניב פיתוחים מהירים, ותחזק את מקומה של ישראל כמעצמת AI גלובלית".

מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "כחלק מהעיסוק המתמשך של המשרד בחיזוק מנועי הצמיחה של המשק הישראלי הבנו כי דאטה היא הנפט החדש. כדי לאפשר לחברות הישראליות לפתח מוצרים פורצי דרך ולהתחרות בשווקים הבינלאומיים בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להנגיש לחברות תשתית דאטה איכותית. זה המאמץ שאנחנו גאים להשיק יחד עם משרדי ממשלה אחרים ויאיץ פיתוח של תשתית שכזאת עבור החברות".

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: ״מנהלת תקומה הוקמה כדי לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר - אך תהליך השיקום חייב לכלול לא רק בנייה מחודשת של בתים ותשתיות, אלא גם חיזוק עתידי של היישובים דרך תעסוקה, חדשנות והזדמנויות. ההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגי של ישראל. זוהי הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד פגיעה – למוקד מצוינות וחדשנות".

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: "החקלאות של המחר נשענת על בינה חקלאית (Smart Agriculture Intelligence) ודאטה איכותי. לראשונה בישראל, אנו מקימים תשתית Data-Nation חקלאית – מערכת מאוחדת של נתוני קרקע, לוויינים, חיישנים ושרשרת אספקה, שתאפשר פיתוח טכנולוגיות מבוססות AI, לחיזוי איומים, שיפור פריון והתמודדות עם משבר האקלים. כך נבטיח חקלאות חכמה, יציבה ומובילה בעולם משתנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר