"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מחדל בסיסי של המדינה": קריסת קווי החירום הלאומיים מעלה שאלות רבות

לפני כיומיים, תקלה נרחבת בקווים של חברת בזק, הובילו לשלוש שעות של ניתוק בקווי הטלפון של מוקדי החירום במדינה • מגן דוד אדום, המשטרה, כיבוי והצלה - דווקא בעת הזאת, לא ניתן היה להשיגם • "הוכחה לכך שהרשויות ממשיכות לגרור את רגליהן"

,עודכן
0השמעה
בזק. מה בדיוק קרה שם?. צילום: אורן נחשון

לפני כיומיים, נדמו קווי החירום במדינת ישראל. לכאורה כחלק מתקלת תשתית שנפתרה לאחר מספר שעות. אך מה עומד מאחורי התקלה? כמה מסובכת היא הייתה ומה עשתה המדינה בכדי למנוע בעתיד תקלה שכזאת?- כנראה שלעולם לא נדע.

ֿתקלה במוקדי החירום היא חמורה בשגרה, אך קריטית הרבה יותרבעתות חירום ולחימה.מצב שבו נוסף על קריאות המצוקה שבשגרה למשטרה, כיבוי והצלה ומגן דוד אדום, היה נוסף מטח טילים, היה ללא ספק מוביל לאסון כבד.

תיעוד מזירת נפילה בתל אביב. מצב שבו כל קווי החירום של המדינה מנותקים - בלתי מתקבל על הדעת // צילום: השימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים



ניב שגב, סמנכ"ל פתרונות טכנולוגיים ומומחה סייבר בחברת קווליטסט, מסביר כי "מה שקרה לפני כמה ימים הוא הצצה לכאוס שעלול לקרות כאן במצב חירום ובעיקר הוכחה לכך שהמדינה ממשיכה לגרור את רגליה בכל הנוגע למוכנות לשעת חירום - מבחינה רגולטורית, תהליכית ומובנית".

לטענתו של שגב, "העובדה שרשת הטלפונים קרסה בכל מוקדי החירום מעידה על כך שעורק תקשורת משותף לכלל הגופים, זהו מחדל בסיסי הדומה למשל 'כל הביצים בסל אחד', ומעלה שאלות ותהיות רבות. האם למערכות השליטה והבקרה ישנו הליך תכנוני סדור? האם הן עוברות בקרה ובדיקות כלשהן? מיהם הגורמים המאשרים וכל כמה זמן הוא נבחן?".
תחנת מד"א. גם מוקד 101 לא היה פעיל,צילום: דודו גרינשפן

"העובדה שבמשך 3 שעות לא ניתן היה ליצור קשר עם כלל רשויות החירום, מעידה שלפחות חוליה אחת, כנראה יותר, לא הוגדרו כמו שצריך. נהלים לא הוטמעו כראוי ובוודאי לא נבדקו כמו שצריך בפרקטיקות הרלוונטיות לאירועים האלו, הנקראות בשפה המקצועית chaos engineering testing", הוא מוסיף.

נשלל החשד לאירוע סייבר, אבל הוא עלול להתרחש

עוד מסביר שגב כי "אמנם לאחר בדיקה נשלל החשד שמדובר היה באירוע סייבר, אבל חייבים להבין שאירוע סייבר מסוג זה הוא משהו שיכול בקלות להתרחש. יותר מזה, זו לא שאלה של 'אם', אלא שאלה של 'מתי'. מומחי הסייבר בישראלי מכירים היטב את האופי ההתקפי של אויבנו ואת העובדה שהם מכירים היטב את התשתיות שלנו".

"במצב זה, חובה עלינו לפעול מתוך הבנה שהאויב כבר נמצא בתוך 'הרשת הפנימית' של מדינת ישראל, ולהבטיח רציפות עסקית ושרידות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. עם תהליכי בקרה מקצועיים, אומת ההייטק יכולה בקלות לוודא את זה - ולא רק על הנייר", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר