"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם נמצאה הדרך לגלות חיים על מאדים? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע
מה משותף למיקרוב מים המלח, חיידק מהקוטב הדרומי וחיידק שורד-חום? התשובה עשויה לשנות משימות עתידיות לחיפוש חיים בחלל
אדמת מאדים. מה לגבי איזו ארכיאה?. צילום: אי.אף.פי

האם נמצאה הדרך לגלות חיים על מאדים? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע

מה משותף למיקרוב מים המלח, חיידק מהקוטב הדרומי וחיידק שורד-חום? התשובה עשויה לשנות משימות עתידיות לחיפוש חיים בחלל

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אחד האתגרים הגדולים ביותר בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא היכולת לזהות אותם. כעת, צוות חוקרים מגרמניהפיתח שיטה חדשה ופשוטהשעשויה לעזור במשימה זו, המבוססת על תופעה טבעית של תנועת מיקרואורגניזמים (יצורים מיקרוסקופיים) בתגובה לגירויים כימיים.

"בדקנו שלושה סוגים של מיקרובים - שני חיידקים וסוג אחד של ארכיאה (מיקרואורגניזם קדום) - ומצאנו שכולם נעו לכיוון חומר כימי בשם ל-סרין (L-serine)", מסביר מקס ריקלס, חוקר אסטרוביולוגיה מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין. "תנועה זו, הידועה ככמוטקסיס, יכולה להיות סמן חזק לקיום חיים ועשויה לכוון משימות חלל עתידיות בחיפוש אחר אורגניזמים חיים על מאדים או כוכבי לכת אחרים".

הקרקע של מאדים. "דרך פשוטה לחפש חיים",צילום: רויטרס / NASA/JPL-Caltech

הישרדות בתנאים קיצוניים

המחקר,שפורסם בכתב העת Frontiers in Astronomy and Space Sciences, התמקד בשלושה מיקרואורגניזמים שנבחרו בקפידה בשל יכולתם יוצאת הדופן לשרוד בתנאי סביבה קיצוניים. החיידק Bacillus subtilis מסוגל לשרוד בצורתו כנבג בטמפרטורות של עד 100 מעלות צלזיוס. החיידק Pseudoalteromonas haloplanktis, שמקורו במים אנטארקטיים, מותאם לסביבות קרות ומסוגל לגדול בטמפרטורות שבין מינוס 2.5 ל-29 מעלות צלזיוס. המיקרואורגניזם השלישי, הארכיאה Haloferax volcanii, מותאם לסביבות מלוחות במיוחד כמו ים המלח.

החוקרים פיתחו מערכת פשוטה יחסית לזיהוי המיקרואורגניזמים. הם השתמשו במתקן מיוחד עם שני תאים המופרדים על ידי ממברנה דקה. המיקרובים מוצבים בצד אחד, וחומר ל-סרין מוסף לצד השני. "אם המיקרובים חיים ומסוגלים לנוע, הם שוחים לכיוון הל-סרין דרך הממברנה", מסביר ריקלס. "שיטה זו פשוטה, זולה, ואינה דורשת מחשבים חזקים לניתוח התוצאות".

התוצאות היו מעודדות במיוחד: כל שלושת המיקרואורגניזמים הגיבו לנוכחות הל-סרין ונעו לכיוונו. ממצא חשוב במיוחד הוא שהל-סרין נמצא גם במטאוריטים ובאסטרואיד ריוגו, מה שמעיד על נוכחותו עוד לפני היווצרות מערכת השמש שלנו. מאחר שמאדים הופגז על ידי אסטרואידים פחמניים בדומה לכדור הארץ המוקדם, סביר להניח שהל-סרין קיים גם שם.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשות עוד התאמות לפני שניתן יהיה ליישם את השיטה במשימות חלל. "אנחנו צריכים ציוד קטן ועמיד יותר שיכול לשרוד את תנאי החלל הקשים, ומערכת שתוכל לעבוד אוטומטית ללא התערבות אנושית", מסביר ריקלס. "גישה זו יכולה להפוך את גילוי החיים לזול ומהיר יותר, ולעזור למשימות עתידיות להשיג יותר עם פחות משאבים. זו יכולה להיות דרך פשוטה לחפש חיים במשימות עתידיות למאדים ותוספת שימושית לטכניקות תצפית על תנועה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו