"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהן השפעות המלחמה הצפויות על תחום המחקר האקדמי בארץ?

המיקרוביולוגית פרופ' שולה מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן מסבירה על ההשלכות הצפויות, ואלו שכבר קורות בתחום, בעקבות המלחמה • "מכון ויצמן הודיע כבר על ביטול כל הכינוסים"

,עודכן
0השמעה
מחקר, אילוסטרציה. צילום: גטי אימג'ס

המלחמה בדרוםמשפיעה על כל התחומים בישראל: כלכלה, רפואה, טכנולוגיה ועוד, וגם תחום המחקר של האקדמיה הישראלית. בתחום זה, שיש בו לא פעם צוותי מחקר בין לאומיים, כנסים, השגת מלגות מחו"ל ופעילויות שונות אחרות, כבר עכשיו ביטלו כנסים שאמורים היו להיערך, סטודנטים רבים גויסו ואפילו פתיחת שנת הלימודים האקדמית תידחה.

על הרקע הזה שוחחנו עם המיקרוביולוגית פרופ' שולה מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, סגנית הנשיא למחקר, שכיהנה לפני כן כדיקנית הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה.

פרופ' מיכאלי מציינת כי להערכתה למלחמה בדרום תהיה השפעה גדולה מאוד על האקדמיה בארץ במגוון תחומים. "ראשית, צריך להבין שכרגע כל הכינוסים לשבוע הקרוב בוטלו וייתכן שכך יהיה גם בהמשך. אמור להיות כנס של החברה הישראלית ל-RNA במכון ויצמן בשבוע הבא. זה כנס שהתכוננו אליו הרבה זמן, היתה תוכנית גם להעניק פרס במסגרת הכנס, ולצערי למרות כל ההכנות יתכן שהוא יידחה. מכון ויצמן הודיע כבר על ביטול כל הכינוסים, ואני חושבת שכך יהיה גם ביחס לכנס הזה", היא אומרת.

פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית נשיא למחקר באוני' בר-אילן,צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

מעבר לביטול הכינוסים, מציינת פרופ' מיכאלי שלמלחמה יש השפעה משמעותית על תחום גיוס מקורות המימון למחקרים ולפעילויות הפיתוח של התחום באקדמיה. "כבר במהלך המאבק שהתחולל בארץ סביב הרפורמה המשפטית היתה לחוסר היציבות הזה השפעה על גיוס כספים למיזמים אקדמיים שאנו חוקרים אותם ומתעניינים בהם. כרגע, להערכתי, המצב הזה יגבר, ולא יזרמו כספים רבים למגוון התחומים שאנחנו חוקרים, וכן לכל מיני סטראטאפים שעובדים איתנו", היא מציינת.

פגיעה נוספת שתהיה עקב המלחמה היא של הגעת סטודנטים בינלאומיים וחוקרים שלומדים לפוסט דוקטורט. "בכל אוניברסיטה כאן יש סטודנטים שמגיעים מחו"ל או חוקרים שמגיעים לעשות מחקרי פוסט דוקטורט, שמן הסתם ישאלו את עצמם למה הם כאן במציאות של מלחמה. ראינו את זה כבר במסגרת מגיפת הקורונה, שחוקרים וסטודנטים מחו"ל נקראו לחזור על ידי משפחותיהם ולכן עזבו, ואני מניחה שכך יהיה גם הפעם".

גם להפגנות הרפורמה הייתה השפעה. ההפגנות בחיפה,צילום: הרצי שפירא

מעבר לכך, ציינה פרופ' מיכאלי כי המלחמה בדרום מהווה עניין בינלאומי רב, והמון חוקרים ועמיתים מרחבי העולם כבר יצרו איתה קשר. ההתעניינות הזו אמנם מחממת לב, אבל היא גם עלולה לגרום לכל אותם גורמים שלא להגיע כרגע לארץ עקב המצב. "עמיתים שלי מברזיל, שווייץ וארה"ב שלחו לי הודעות, ראש האקדמיה הצ'כית למדעים כתב לי, אנשים שומעים ורואים את מה שקורה כאן. זה משהו שאף פעם לא היה ומאוד מדאיג אותם, וגם ישפיע באופן טבעי על שליחת סטודנטים ממקומות אלו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר