"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדרך להתיישבות אנושית: ניסוי מוצלח לנאס"א על מאדים

סוכנות החלל האמריקנית הצליחה ליצור על כוכב הלכת את החומר החשוב ביותר לקיום חיים • המשמעות - צעד נוסף בדרך של בני האדם אל הכדור האדום

,עודכן
0השמעה
מאדים. כוכב הלכת המסתורי שאולי פעם התקיימו עליו חיים. צילום: רויטרס

כאשר רכב המחקר התמדה (Perseverance), נחת על המאדים בשנת 2021, הוא נשא עימו כלי מחקר קטן ושורה של מכשירים מדעיים שמטרתם הייתה לחקור האם בעברו הרחוק, הכיל כוכב הלכת חיים מסוג כלשהו, אבל גם כדי לבדוק האם בעתיד, יוכלו להתקיים בו חיים אנושיים.

בנוסף למכשירי המחקר, רכב החלל נשא עליו גם מכשיר ליצירת חמצן (MOXIE), שמטרתו הייתה לברר האם ניתן לנצל את המשאבים שעל הכוכב, למשל האטמוספירה שלו העשירה בפחמן דו חמצני, כדי לייצר חמצן.

מטרת הניסוי הייתה לברר האם באמת ניתן יהיה להנחית אסטרונאוטים על הכוכב באופן שבו הם יוכלו לשרוד מבלי להיות תלויים באספקת חמצן מתמדת מכדור הארץ, אספקה בלתי אפשרית שהייתה הופכת את הקמת תחנת המחקר על הכוכב לחלום רחוק ולא בר מימוש.

הניסוי של נאס"א הצליח מעל המשוער, כאשר התברר כי ניתן לייצר חמצן על מאדים והוא באיכות גבוהה מספיק עבור שימוש במערכות תומכות חיים וייצור של דלק רקטי. המשמעות – צעד נוסף אל עבר האפשרות של הקמת תחנת מחקר על כוכב הלכת.

הרובר "התמדה" על אדמת מאדים,צילום: רויטרס

יחד עם זאת, המסלול אל עבר בניית התיישבות אנושית על מאדים עוד ארוך וכולל הבאה של אמצעים לוגיסטיים רבים, אליהם יידרשו מספר רב של משלחות חלל.

מעבר לייצור חמצן, מחקר נוסף שבוצע על אדמת מאדים לצורך נחיתה אנושית פוטנציאלית, הוא לשם היכרות מעמיקה עם תנאי האקלים שבו. עקב העובדה שבמאדים מתחוללות סופות ענק מאוד קשות, ישנה חשיבות מכרעת בכל הנוגע לנקודה הגיאוגרפית בה ינחתו האסטרונאוטים.

צילום סלפי של "התמדה" על מאדים,צילום: AP

לשם כך, חוקרים מאוניברסיטת אבו דאבי החלו בפרויקט צילום של אלפי תמונות של מאדים. הצילומים נלקחים ונשלחים על ידי החללית "תקווה" ששוגרה על ידי איחוד האמירויות בשנת 2021.

עד כה צולמו אלפי תמונות שמטרתן להקים אטלס כולל של הכוכב שיזהה את דפוסי מזג האוויר בו ואת האתגרים הצפויים לצוות המחקר שיטוס אליו. "זה אולי נשמע טיפשי כרגע, אבל בעתיד תהיה תופעה נפוצה של הנחתת אנשים על המאדים ואולי תהיה גם התיישבות אנושית בו", כך לדברי ראש צוות המחקר, דימיטרה אטרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר