"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טווח הקשב צנח ל-40 שניות - כך תנצחו את הסטטיסטיקה

מעקב של חמש שנים הראה ירידה משמעותית בזמן הממוצע שעובדים מקדישים למשימה אחת במחשב • "ריבוי משימות אינו אפשרי" - אבל 12 דקות מיינדפולנס יכולות לעזור

,עודכן
0השמעה
"קשב הוא היכולת להתרכז או לכוון את התודעה למשימה ספציפית". צילום: GettyImages

הזמן הממוצע שעובדים מקדישים למשימה אחת במחשב ירד לכ-40 שניות, על פי נתוני מעקב שנאספו במשך חמש שנים על ידי מדענית הקוגניציה גלוריה מארק מאוניברסיטת קליפורניה, אירווין, כך דיווח הנשיונל ג'יאוגרפיק.

צוותה של מארק תיעד כל מעבר בין חלונות ויישומים, ובנה את מה שהיא כינתה "יומן רגע אחר רגע של חיי המשרד". לפני שני עשורים, תצפיותיה עם סטופר הראו שזמן הריכוז הממוצע עמד על שתי דקות וחצי.

"קשב הוא היכולת להתרכז או לכוון את התודעה למשימה ספציפית", הסבירה מארק. היא הבחינה בין קשב לא רצוני, המגיב לגירויים פתאומיים, לבין קשב ממוקד, הנשאר עם המשימה המיועדת. היא ציינה כי טווחי הקשב הקצרים יותר תואמים לרמות מתח גבוהות יותר, יותר טעויות ופחות פרודוקטיביות, מכיוון שכל צפצוף דיגיטלי או שאלה של עמית לעבודה מאלצים את המוח לזנוח סכמה מנטלית אחת ולהרכיב אחרת.

יש גם פתרונות. "ריבוי משימות אינו אפשרי מנקודת מבט קוגניטיבית, מכיוון שהקשב שלנו יכול להיות מכוון רק לדבר אחד בכל פעם", אמרה אמישי ג'ה מאוניברסיטת מיאמי. מחקריה של ג'ה על חיילים, כבאים וצוות רפואי הצביעו על כך ש-12 דקות של תרגולמיינדפולנסלפחות ארבע פעמים בשבוע שיפרו את הקשב, הזיכרון ועמידות בפני לחץ.

לפי המגזין, מומחים המליצו על קיבוץ התראות, תזמון מפגשי עבודה מעמיקים והכנסת תקופות קצרות וקבועות של מיינדפולנס כדי להאריך את פרצי הריכוז של 40 שניות לכדי כמה דקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר