"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף להדברה? בטכניון מצאו פתרון למחלות צמחים

טכנולוגיה חלוצית לציפוי צמחים בשכבת שעווה דקה צפויה לצמצם בשיעור דרמטי את השימוש החקלאי בחומרי הדברה

,עודכן
0השמעה
פועל חקלאי בשדה (אילוסטרציה). חומרי הדברה רבים כבר אינם יעילים כבעבר. צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

על פי דוחות האו"ם, מחלות בגידולים חקלאיים מכלות כשליש מהיבול החקלאי בעולם - והנזק הכלכלי הישיר של תופעה זו נאמד ביותר מ-70 מיליארד דולר בשנה. טכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון והתפרסמה לאחרונה בכתב העת Smallצפויה לצמצם את פגיעתן של מחלות אלה ולצמצם באופן דרמטי - יותר מ-50 אחוז את השימוש בחומרי הדברה.

המאבק המסורתי במחלות צמחים מבוסס על שימוש נרחב בחומרי הדברה כימיים המחלחלים לקרקע ומסכנים את הסביבה ואת בריאות האדם. מלבד זאת, חומרי הדברה רבים כבר אינם יעילים כבעבר בעקבות העמידות שפיתחו חיידקים שונים נגדם.

הטכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון - SafeWax - מציגה חלופה מבטיחה לשימוש בחומרי הדברה. היא מייצרת על פני הצמח שכבה דקה, אחידה ומתכלה של חומר הידרופובי - חומר דוחה מים. חומר זה מקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לצמח ומונעת מהם לחות, דבר המונע נביטת נבגים או היווצרות ביופילם (קרום). ההשראה לטכנולוגיה החדשנית היא הקוטיקולה, שכבה שומנית טבעית המצפה צמחים כגון לוטוס ומשמשת אותם לניקוי עצמי מחיידקים וגורמי זיהום אחרים.

השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן,צילום: באדיבות דוברות הטכניון

בניסויים שנערכו נבחנה הטכנולוגיה החדשה על עגבניות, פלפלים, גפנים ובמבוק - וזו הוכיחה את עצמה בהגנה על הצמחים, ללא פגיעה בתהליכים חיוניים כגון פוטוסינתזה. יתר על כן, הציפוי הייחודי עמיד לקרינת UV עצימה ולחום גבוה והוא מגן על הצמח מפני חום וקרינת UV ומאט את התייבשותו. חומר הציפוי מבוסס על חומצות שומן מתכלות שאפשר להפיק משאריות מזון וכך לצמצם את פסולת המזון, שהיא בעיה גלובלית חמורה.

החוקרים מעריכים כי טכנולוגיית SafeWax עשויה להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים ב־50 אחוז לכל הפחות. לדברי פרופ' בעז פוקרוי, "זוהי חלופה אקולוגית, יעילה ורב־תכליתית להגנה על גידולים, המגינה על יבולים מפני מחלות ויותר מכך, מעצימה את החוסן הסביבתי של החקלאות המודרנית ומצמצמת את טביעת הרגל הסביבתית של גידולים חקלאיים".

את המחקר, הממומן במענק EIC-Pathfinder של האיחוד האירופי, קִוְנֵן והוביל כקואורדינטור פרופ' פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. SafeWax מאגד מעבדה נוספת מהטכניון בראשות פרופ' אסתר סגל מהפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, יחד עם ארבעה שותפים בינלאומיים - חברת BASF (גרמניה), אוניברסיטת בולוניה (איטליה), המכון הצרפתי ליין ולגפן (צרפת) וחברת יורופינס (צרפת).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר