מצבע חדש ועד זיכרונות בגיל שנה: 10 הגילויים המדהימים על המוח ב-2025

המוח האנושי, הכולל כ-86 מיליארד נוירונים וכ-100 טריליון סינפסות, נחשב לאחד המבנים המורכבים ביותר ביקום שאנחנו מכירים. השנה האחרונה הניבה שורה של תגליות שממחישות עד כמה רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לאופן שבו המוח מתפתח, פועל ומעצב את חוויית החיים. לרגל סיומה, כתב העת Scientific American בחר את עשרת הגילויים המרתקים ביותר שפורסמו ב-2025.

אחת התגליות המרכזיות עוסקת בשלבי החיים של המוח. סריקות מוח של אלפי בני אדם הראו כי המוח האנושיעובר חמישה "עידנים" מובחנים, עם נקודות מפנה בארגון המוח בגיל תשע, 32, 66 ו-83. בכל אחד מהשלבים הללו, כולל התקופה שמוגדרת כ"התבגרות" בין גיל תשע ל-32, מתרחשים דפוסי שינוי דומים בקרב בני אדם שונים.

גילוי נוסף נוגע לזיכרונות המוקדמים ביותר שלנו. אף שמבוגרים אינם זוכרים את תקופת הינקות או הגיל הרך, מחקר חדש מצביע על כך שהמוחיוצר זיכרונות כבר בגיל שנה. מחקר שהתמקד בהיפוקמפוס של תינוקות מצא כי אזור זה, החיוני ליצירת זיכרון, מסוגל לאחסן חוויות, אך מסיבה שעדיין אינה ברורה, אין לנו גישה לזיכרונות הללו בבגרות.

בתחום מחלת האלצהיימר התגלתה תופעה מפתיעה נוספת: מוחם של יילודים בריאים מכיל רמות גבוהות של חלבון טאו, שבקרב מבוגרים מזוהה עם המחלה. טאו מסייע לייצוב מבנה תאי העצב, אך שינויים כימיים בו עלולים לגרום להסתבכותו של המבנה, תהליך הקשור לאלצהיימר. העובדה שרמות הטאו הגבוהות אצל תינוקות פוחתות עם הזמן מעוררת תקווה שניתן יהיה למנוע או אף להפוך תהליכים מזיקים אלה בעתיד.

גילוי רביעי שובר הנחה רבת שנים במדעי המוח: חוקרים זיהו השנה תאי עצב חדשים ותאי־אב שמייצרים אותם במוחות של מבוגרים, כולל בני 78. הממצאים מספקים ראיה ישירה לכך שיצירת תאי עצב חדשים מתרחשת גם בבגרות, ולא רק בילדות, כפי שסברו בעבר.

תחום התפיסה סיפק אף הוא חידוש משמעותי. מדענים גילו "אות מציאות" במוח, שמאפשר להבחין בין דימיון לבין חוויה חושית אמיתית. לפי החוקרים, פגיעה במנגנון זה עשויה להסביר הופעת הזיות.

תקווה חדשה נרשמה גם עבור חולי הנטינגטון. תוצאות ראשוניות של ניסוי קליני הראו כי תרופה בשם AMT-130 מאטה את התקדמות המחלה הגנטית הנדירה. אם תאושר, זו עשויה להיות התרופה הראשונה שמטפלת במחלה עצמה ולא רק בתסמיניה, באמצעות החדרת החומר ישירות לאזורים עמוקים במוח בניתוח ממושך.

הגבול בין האדם לשאר בעלי החיים המשיך להיטשטש גם השנה. מחקרים חדשים הראו כי שימפנזים מסוגלים לשקול ראיות ולעדכן אמונות כאשר הן מתגלות כשגויות, ואילו קופי בונובו מסוגלים לזהות מתי אדם אחר חסר ידע.

בתחום הראייה,חוקרים הצליחו ליצור צבע חדששמעולם לא נראה קודם. באמצעות לייזר שכוון לעיניהם של חמישה משתתפים, הופעלו באופן סלקטיבי תאים קולטי אור ירוק, דבר שאינו מתרחש בטבע. התוצאה הייתה צבע רווי במיוחד בגוון כחול־ירקרק, שקיבל את השם אולו. הוא קיים מחוץ לטווח הראייה הרגיל של האדם.

גילוי נוסף חשף תופעה כמעט פואטית:המוח האנושי פולט אור. רקמות חיות פולטות ביופוטונים כתוצר לוואי של צריכת אנרגיה, ובשנה האחרונה הצליחו חוקרים למדוד לראשונה פליטת אור מהמוח האנושי מחוץ לגולגולת. עוצמת הפליטה השתנתה בהתאם למשימות מנטליות שונות, אם כי טרם ידוע אם לאור זה יש תפקיד קוגניטיבי כלשהו.

הגילוי העשירי עוסק בתודעה. שני מודלים מרכזיים להבנת האופן שבו פעילות עצבית יוצרת חוויה מודעת הועמדו השנה למבחן ישיר. התוצאות היו מעורבות וערערו הנחות יסוד בשתי התיאוריות, תוך הדגשת העובדה שהבנת התודעה האנושית עדיין רחוקה מלהיות שלמה.