לא צפוי: הגיל שבו האפשרות לחטוף דיכאון וחרדה מגיעה לשיא

מחקר שפורסם ב-Nature Communications על ידי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מזהה ארבע נקודות מפנה חדות בהתפתחות המוח, בגילאים תשע, 32, 66 ו-83. החוקרים עקבו אחר ההתפתחות שלהמוח האנושילאורך החיים באמצעות כ-3,800 סריקות MRI.

בתקופת הילדות (0-9 שנים) הקישורים בין תאי העצב במוח, הסינפסות, מתרבים, נפח החומר האפור והלבן גדל, וקליפת המוח מגיעה לשיא בעוביה. "המוח שלנו [בתקופה הזו] אינו יעיל במיוחד. הוא מתנהג כמו ילד שמשוטט בפארק, הולך לאן שבא לו", הסבירה החוקרת אלכסה מוסלי, לפי ה-BBC.

בסביבות גיל תשע, רשת המוח נכנסת לתקופת ההתבגרות שנמשכת, תחזיקו חזק, עד גיל 32. בתקופה זו יש התעבות במסלולי העברת המידע במוח ועלייה במהירות העברת האותות. "אחרי גיל תשע, המוח מתחיל להיות יעיל יותר עד גיל 32 בערך", הסבירה מוסלי. הקישוריות במוח מגיעה לשיאה בסביבות גיל 30, אך גם הפגיעות לדיכאון, חרדה והפרעות פסיכיאטריות אחרות מגיעה לשיאה.

תקופת הבגרות מתרחשת בין גילאי 32 ל-66. המחקר זיהה את "נקודת המפנה" החזקה ביותר בגיל 32 בערך. "זה לא אומר שאנשים בשנות ה-20 המאוחרות לחייהם מתנהגים כמו מתבגרים. מה שמשתנה הוא כיוון התפתחות המוח", אמרה מוסלי. השינוי המבני בתקופת הבגרות מואט, וציוני האינטליגנציה והאישיות מתייצבים בדרך כלל במשך כשלושים שנה.

בתקופת ההזדקנות המוקדמת (66-83 שנה) החומר הלבן במוח נשחק, תקשורת בין אזורים מרוחקים נחלשת, והמוח עובר לעיבוד מקומי יותר. יתר לחץ דם ומצבים וסקולריים אחרים, עלולים להאיץ את ההידרדרות.

בתקופת ההזדקנות המאוחרת (83 שנה ומעלה) החוקרים הבחינו בירידה בולטת בקשרים במוח. אזורים מסוימים הופכים למרכזיים באופן לא פרופורציונלי, תבנית שהצוות כינה "עלייה במרכזיות". נתונים מוגבלים על בני 80 ו-90 בריאים הפכו תקופה זו לפחות ודאית.

"כמו שלחיים יש שלבים, גם המוח עובר תקופות מובחנות. התפתחות עצבית, בריאות נפשית והפרעות נוירולוגיות קשורות קשר הדוק לחיווט המוח", הסביר החוקר דנקן אסטל. הצוות ציין כי מוחות של אנשים שונים מגיעים לאבני דרך בזמנים שונים, אך ארבעת הגילאים בלטו בבירור בנתונים.