"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חושף: רוב ההורים החדשים עוברים חוויות דמויות פסיכוזה

מחקר בבריטניה מצא כי מחשבות פולשניות וחוויות דמויות פסיכוזה נפוצות בשנה הראשונה אחרי הלידה • אבות דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה

01xהשמעה
אב ותינוק  , pexels / pixabay
אב ובנו. אבות דיווחו על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון. צילום: pexels / pixabay

מחקר חדש של אוניברסיטת איסט אנגליה (UEA), שפורסם ב-Community Mental Health Journal, חושף כי מחשבות פולשניות וחוויות דמויות פסיכוזה נפוצות הרבה יותר מכפי שהוערך בעבר בקרב הורים חדשים, ולעיתים אף מלוות במצוקה משמעותית.

החוקרת הראשית, ד"ר ג'ו הוג'קינס מבית הספר לרפואה בנוריץ', הסבירה כי מחקרי עבר התמקדו בעיקר בדיכאון וחרדה, משום שאלו התופעות השכיחות ביותר. אולם הצוות ביקש להרחיב את היריעה ולבחון את מגוון החוויות הנפשיות המלוות את השנה הראשונה לאחר הלידה. "שינויי שינה, עומס רגשי ושינויים הורמונליים משפיעים מאוד על חיי ההורים. רצינו להבין את התמונה המלאה", אמרה.

המחקר התבסס על סקר אנונימי שנערך בקרב 349 הורים לתינוקות עד גיל שנה. המשתתפים גויסו דרך אתרי הורות וברשתות החברתיות. הממצאים היו ברורים ומפתיעים בחומרתם: כמעט כל המשתתפים דיווחו שחוו לפחות מחשבה פולשנית אחת - רעיון או דימוי מטריד שלא רצו בו. בנוסף, רובם הגדול תיארו חוויות דמויות פסיכוזה, כמו רגעים קצרים של פרנויה או תפיסות מוזרות. כמעט שליש נמצאו בסיכון מוגבר להתפתחות פסיכוזה, לפי הסימפטומים שתיארו.

ממצא בולט נוסף היה הפער בין נשים לגברים: למרות שמרבית המשתתפים היו נשים - כ-90 אחוז - אבות דיווחו על רמות גבוהות יותר של מחשבות פולשניות, לחץ הורי, חרדה ודיכאון. לדברי ד"ר הוג'קינס, ייתכן שהדבר קשור לנטל ההסתגלות לתפקיד ההורי החדש, לשינויים כלכליים ולחוסר שינה, אך היא מדגישה כי יש צורך במחקר נוסף שיכלול יותר משתתפים גברים כדי להבין את התופעה לעומק.

החוקרים מציינים כי החוויות הללו אינן "סימן בהכרח להפרעה נפשית", אך הן עשויות להשפיע עמוקות על תפקוד ההורים ועל רווחת המשפחה. מצוקה הנלווית למחשבות פולשניות או לחוויות דמויות פסיכוזה מפחיתה את תחושת המסוגלות ההורית, מגבירה את הלחץ ועלולה להוביל להתפתחות דיכאון וחרדה.

לפי ד"ר הוג'קינס, נדרשת פעולה בשני מישורים: האחד הוא נרמול ושיח פתוח על התופעות הנפוצות האלו כדי להפחית סטיגמה, והשני הוא בניית מערכי תמיכה וטיפול המותאמים להורים שחווים מצוקה ממשית. "אנחנו צריכים גם להכיר בכך שחלק מהחוויות הללו טבעיות יותר ממה שחשבנו, וגם להציע תמיכה ממוקדת לאלו שהן גורמות להם סבל אמיתי", היא ציינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר