"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים בהולנד: ההבדל הזה מפחית משמעותית את צריכת הקלוריות
חוקרים מצאו כי מרקם של מזונות אולטרה-מעובדים משפיע על קצב האכילה - וזה משנה את כל התמונה
דגני בוקר. שאלה של מרקם. צילום: ponce_photography / pixabay

חוקרים בהולנד: ההבדל הזה מפחית משמעותית את צריכת הקלוריות

חוקרים מצאו כי מרקם של מזונות אולטרה-מעובדים משפיע על קצב האכילה - וזה משנה את כל התמונה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדש של אוניברסיטת ואחנינגן בהולנד מצא כי שינוי במרקם של מזונות אולטרה-מעובדים יכול להשפיע על קצב האכילה ולגרום לירידה ניכרת בצריכת הקלוריות. המחקר, שהוצג בכנס NUTRITION 2025 של האגודה האמריקנית לתזונה, מצא כי משתתפים שאכלו מזונות במרקם המעודד לעיסה איטית צרכו בממוצע 369 קלוריות פחות ביום לעומת אלו שאכלו את אותם מזונות במרקם רך או פריך במיוחד, המעודד אכילה מהירה.

המזונות שנכללו בתפריט היו פריטים מוכרים ונפוצים, כגון דגני בוקר, עוגיות, חטיפים מלוחים, פיצות קפואות ומשקאות ממותקים - כולם תחת ההגדרה של מזונות אולטרה-מעובדים.

למרות הירידה המשמעותית בצריכת האנרגיה, החוקרים מציינים כי לא נרשמו הבדלים בתחושת השובע או שביעות הרצון מהאוכל בין הקבוצות. פרופ' קיארן פורד, שהוביל את המחקר, הסביר כי "המחקר מדגיש את החשיבות של המרקם בקביעת קצב האכילה והצריכה הקלורית, ואת התפקיד המרכזי של רמזים חושיים בוויסות גודל הארוחה" (לפיEUFIC).

ב-Science Media Centreהתייחסו למחקר וד"ר דואן מלר, דיאטנית קלינית בכירה מאוניברסיטת אסטון, הדגישה כי הממצאים אינם מפתיעים: "אכילה מהירה מקושרת זה מכבר לאכילה מופרזת". עם זאת, היא סייגה כי מדובר במאמר שלא עבר ביקורת עמיתים ופורסם כתקציר לכנס בלבד.

פרופ' ג'יליאן קופרסטון מאוניברסיטת ליברפול ציינה כי מדובר בעבודה מעניינת שמאירה את החשיבות של מבנה המזון, ולא רק של מרכיביו התזונתיים: "שינוי במרקם המזון יכול לספק דרך מעשית להפחתת הצריכה".

המחקר נערך במסגרת פרויקט RESTRUCTURE במימון תוכנית TKI Agri-Food, ונועד לחקור כיצד מרקם המזון וקצב האכילה משפיעים על הבריאות המטבולית. המסקנות עשויות להוביל לפיתוח מוצרים בריאים יותר מצד תעשיית המזון ולגיבוש המלצות מדיניות חדשות במאבקבהשמנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...