פפירוס שהתגלה במדבר יהודה חושף משפט שחיתות מהתקופה הרומית

צוות בינלאומי של חוקרים חשף מקרה שחיתות בן כמעט 2,000 שנה. חוקרים מהאקדמיה האוסטרית למדעים, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה העברית בירושלים פרסמו את ממצאיהם בכתב העת האקדמי הבינלאומי Tyche. המחקר עוסק בפפירוס ייחודי מהאוספים המוחזקים על ידירשות העתיקות.

הפפירוס, שנקרא P. Cotton לכבוד גילויה של פרופסור אמריטה חנה כותן-פלטיאל, ובו 133 שורות של טקסט יווני והוא הפפירוס היווני הארוך ביותר שנמצא אי פעם במדבר יהודה. הוא התגלה מחדש ב-2014 על ידי קוטון-פלטיאל. בתחילה סומן בטעות כנבטי, והטקסט נשאר לא מזוהה במשך עשורים עד לסיווגו מחדש על ידי קוטון-פלטיאל. "התנדבתי לארגן פפירוסים תיעודיים במעבדת המגילות של רשות העתיקות, וכשראיתי אותו, מסומן כ'נבטי,' אמרתי, 'זה יוונית!'" נזכרה החוקרת.

המסמך מזוהה כרשימות של התובעים במשפט בפני פקידים רומיים ערב מרד בר כוכבא (132-136 לספירה). הנאשמים העיקריים, גדליה ושאול, הואשמו בעסקאות מושחתות, כולל זיוף מסמכים, ומכירות פיקטיביות של עבדים בניסיון להתחמק ממיסים רומיים.

גדליה, בנו של נוטריון וכנראה אזרח רומי, היה בעל היסטוריה של פעילויות פליליות, כולל אלימות, סחיטה, זיוף והסתה למרד. שאול שותפו ארגן את המכירה הפיקטיבית של העבדים מבלי לשלם את המיסים הרומיים הנדרשים. כדי להסתיר את פעילותם, הם זייפו מסמכים, עבירה שנחשבה לחמורה באימפריה הרומית. "זיוף והונאת מס נשאו עונשים חמורים תחת החוק הרומי, כולל עבודת פרך או אפילו עונש מוות," אמרה ד"ר אנה דולגנוב.

הפפירוס כולל תמליל שנכתב במהירות של הדיון המשפטי ומשקף את האכיפה הקפדנית של החוקים של האימפריה הרומית אפילו בפרובינציות המרוחקות. הוא מזהה את גדליה ושאול כמי שעסקו בפעולות חתרניות במהלך ביקורו של הקיסר אדריאנוס באזור סביב 129 לספירה.

תובע אחד מפנה את תשומת ליבו של אחר לחוזק הראיות ומשקף חשד שפעולות הנאשמים עשויות להיות חלק מקשר נגד האימפריה. "הפפירוס יוצא דופן כי הוא מספק תובנות ישירות ביחס להכנות למשפט בחלק הזה של האימפריה הרומית" אמרה דולגנוב.

הפפירוס מזכיר את קווינטוס טיניאוס רופוס, מושל יהודה כשהחל מרד בר כוכבא, ומתייחס לתפקיד המושבעים ולהסדרת עסקאות פרטיות. "מסמך זה מראה שמוסדות רומיים מרכזיים המתועדים במצרים יושמו גם ברחבי האימפריה" אמר פרופסור פריץ מיטהוף.

מקורו של הפפירוס, ככל הנראה, הוא במערת מסתור במדבר יהודה במהלך מרד בר כוכבא, אם כי נסיבות הגעתו למערה נשארות לא ידועות.

גורלם של גדליה ושאול נותר לא ידוע. המקרה מעלה שאלות לגבי המניעים של הנאשמים. "שחרור אנשים משועבדים לא נראה כמודל עסקי רווחי", אמר ד"ר אבנר אקר מהאוניברסיטה העברית.