מחקר שפורסם בכתב העת Nature מתאר את המנגנונים הביולוגיים שנותנים ללוויתנים ממין בלנה גרינלנדית (Balaena mysticetus) אריכות ימים יוצאת דופן ועמידות לסרטן.
הביולוגים ורה גורבנובה ואנדריי סלואנוב מאוניברסיטת רוצ'סטר גילו כי הלוויתן מתקן מטען גנטי פגום מהר ובדייקנות רבה יותר מכל זן אחר שנבדק. "אסטרטגיה זו, שאינה מסלקת תאים פגומים אלא מתקנת אותם בנאמנות, עשויה לתרום לאריכות החיים יוצאת הדופן ולשכיחות הנמוכה של סרטן אצל הבלנה הגרינלנדית", כתבו החוקרים.
גורבנובה וסלואנוב ביקרו מדי שנה בקהילות ילידיות בצפון אלסקה כדי לאסוף דגימות רקמה של לוויתנים. "שירות שליחים לא מגיע לשם. אין כבישים", אמרה גורבנובה, לפי הניו יורק טיימס. לאחר שטיפחו את התאים, הצוות השווה אותם לרקמות אנושיות.
הם זיהו פחות מוטציות ותיקון יעיל יותר בתאי הלווייתנים. אחד מהחלבונים שזוהו כאחראים להבדל נצפה בתאי הלוויתנים "ברמות גבוהות פי 100", וכשנוכחותו הוגברה בתאים אנושיים תיקון המטען הגנטי בתאים אלו השתפר. זבובים שקיבלו תוספת של חלבון זה, שמכונה CIRBP, חיו זמן רב יותר ועמדו טוב יותר בקרינה.
לוויתן הבלנה הגרינלנדית חי לעתים קרובות יותר ממאתיים שנה ומשקלו יכול להגיע עד 80 טונוצ. הלוויתנים חולים בסרטן רק לעיתים נדירות, זאת בניגוד לצפוי, שכן יותר תאים ותוחלת חיים ארוכה יותר אמורים להעלות את הסיכון לסרטן.
CIRBP קיים בבני אדם ברמות נמוכות ומופעל על ידי קור. הצוות הראה כי הפחתת טמפרטורת התרבית בכמה מעלות בלבד גרמה לעלייה בייצור CIRBP.
המאסטרים של הים: אורקות שוחות | Envato
"הגברת הפעילות הקיימת של CIRBP בגוף או החדרת כמות גדולה יותר של החלבון עשויות לעבוד", אמרה גורבנובה, לפי Nature. סלואנוב הוסיף כי החוקרים עדיין אינם יודעים "איזו רמת חשיפה לקור תהיה נחוצה כדי לעורר תגובה זו בבני אדם".
"שינויים באורח החיים - דברים כמו מקלחות קרות - עשויים לתרום גם הם, וכדאי לבחון אותם", אמרה גורבנובה.
עם זאת, מומחה לתיקון גנטי מקמברידג', גבריאל בלמוס, הזהיר כי תרגום המנגנון מתרבית תאים לטיפול "יהיה רחוק מלהיות פשוט", כך דיווח הגרדיאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו