"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוד אריכות הימים? מדענים זיהו חלבון שמסייע ללוויתנים לחיות מאות שנים

הבלנה הגרינלנדית חיה לעתים קרובות יותר ממאתיים שנה ומשקלה יכול להגיע עד 80 טונות • האם ממצאים אלו מחזקים את הטענות בדבר התועלת של מקלחות קרות לבריאות האדם?

,עודכן
0השמעה
בלנה גרינלנדית. צילום: ויקיפדיה

מחקר שפורסם בכתב העת Nature מתאר את המנגנונים הביולוגיים שנותנים ללוויתנים ממין בלנה גרינלנדית (Balaena mysticetus) אריכות ימים יוצאת דופן ועמידות לסרטן.

הביולוגים ורה גורבנובה ואנדריי סלואנוב מאוניברסיטת רוצ'סטר גילו כי הלוויתן מתקן מטען גנטי פגום מהר ובדייקנות רבה יותר מכל זן אחר שנבדק. "אסטרטגיה זו, שאינה מסלקת תאים פגומים אלא מתקנת אותם בנאמנות, עשויה לתרום לאריכות החיים יוצאת הדופן ולשכיחות הנמוכה של סרטן אצל הבלנה הגרינלנדית", כתבו החוקרים.

גורבנובה וסלואנוב ביקרו מדי שנה בקהילות ילידיות בצפון אלסקה כדי לאסוף דגימות רקמה של לוויתנים. "שירות שליחים לא מגיע לשם. אין כבישים", אמרה גורבנובה, לפי הניו יורק טיימס. לאחר שטיפחו את התאים, הצוות השווה אותם לרקמות אנושיות.

הם זיהו פחות מוטציות ותיקון יעיל יותר בתאי הלווייתנים. אחד מהחלבונים שזוהו כאחראים להבדל נצפה בתאי הלוויתנים "ברמות גבוהות פי 100", וכשנוכחותו הוגברה בתאים אנושיים תיקון המטען הגנטי בתאים אלו השתפר. זבובים שקיבלו תוספת של חלבון זה, שמכונה CIRBP, חיו זמן רב יותר ועמדו טוב יותר בקרינה.

לוויתן הבלנה הגרינלנדית חי לעתים קרובות יותר ממאתיים שנה ומשקלו יכול להגיע עד 80 טונוצ. הלוויתנים חולים בסרטן רק לעיתים נדירות, זאת בניגוד לצפוי, שכן יותר תאים ותוחלת חיים ארוכה יותר אמורים להעלות את הסיכון לסרטן.

CIRBP קיים בבני אדם ברמות נמוכות ומופעל על ידי קור. הצוות הראה כי הפחתת טמפרטורת התרבית בכמה מעלות בלבד גרמה לעלייה בייצור CIRBP.

המאסטרים של הים: אורקות שוחות| Envato

"הגברת הפעילות הקיימת של CIRBP בגוף או החדרת כמות גדולה יותר של החלבון עשויות לעבוד", אמרה גורבנובה, לפי Nature. סלואנוב הוסיף כי החוקרים עדיין אינם יודעים "איזו רמת חשיפה לקור תהיה נחוצה כדי לעורר תגובה זו בבני אדם".

"שינויים באורח החיים - דברים כמו מקלחות קרות - עשויים לתרום גם הם, וכדאי לבחון אותם", אמרה גורבנובה.

עם זאת, מומחה לתיקון גנטי מקמברידג', גבריאל בלמוס, הזהיר כי תרגום המנגנון מתרבית תאים לטיפול "יהיה רחוק מלהיות פשוט", כך דיווח הגרדיאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר