תגליות חדשות מפומפיי: העבדים אכלו טוב יותר מהאזרחים החופשיים

משרד התרבות האיטלקי הכריז ביום שישי על ממצאים חדשים מהווילה של Civita Giuliana בפומפיי העתיקה. הממצאים סיפקו מידע חדש על התזונה והשגרה של העבדים בפומפיי זמן קצר לפני התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. בחדר בקומה הראשונה של מגורי המשרתים, חשפו הארכיאולוגים אמפורות מלאות בפולי פול, לצד סל גדול של אגסים או תפוחים; בחדר סמוך נמצאו צנצנות דומות ומיכל מלא באגסים, תפוחים ופירות עוזרר.

פומפיי, ליד נאפולי, נקברה תחת אפר וולקני בשנת 79 לספירה וצצה מחדש במהלך חפירות במאה ה-18. החפירות בווילה החלו בשנת 2017. החפירה הנוכחית התמקדה בחלק הצפוני של אזור המשרתים מתחת ל-Via Giuliana וכלל הריסת מבנים מודרניים שחסמו את השרידים העתיקים.

ממצאים מהאתר הצביעו על כך ש"עבדי הווילות סביב פומפיי קיבלו תזונה טובה יותר מזו של אזרחים חופשיים רבים, שמשפחותיהם לא הצליחו לקיים את עצמן ולכן נאלצו לקבץ נדבות מאנשי העיר", כך לפי משרד התרבות האיטלקי. פול, אגסים ותפוחים הוסיפו ויטמינים וחלבונים לדגנים שהיוו את עיקר תזונתם של העבדים.

החוקרים העריכו כי האכלת כ-50 העבדים ברבעון דרשה כ-18,500 ק"ג דגנים בשנה, יבול שדרש כמעט 250 דונם של אדמה חקלאית. משרתים נאמנים טיפלו בחלוקת המנות בהתאם לתפקיד, גיל ומין. אחסון המזון בקומה העליונה הגן עליו מפני מכרסמים - שרידיהם נותרו בקומה התחתונה - והקל על החלוקה היומית.

כל תא היה בגודל של כ-16 מ"ר והכיל עד שלוש מיטות; החדרים היו נגועים במכרסמים. הבעלים ראו בעובדים "כלי ייצור שיש לשמור על בריאותם", וחלקם היו שווים אלפי ססטרציות (מטבע רומאי עתיק), ולכן מנות החיטה הושלמו בפירות וקטניות כדי לשמור על הפריון. החוקרים ציינו כי הפירות והקטניות שאוחסנו מעל הקרקע סיפקו חומרים מזינים חיוניים לגברים, נשים וילדים, שבלעדיהם היו ניזונים בעיקר מחיטה.

במבנה הלבנים היה מפלס ביניים שבו נמצאו שתי אמפורות עם שרידי פול שרוף; החוקרים סבורים שהפול נשמר בעזרת שומן. בסמוך נמצאו סלים חרוטיים שלמים, חפצי ברונזה, פמוט דקורטיבי ומה שנראה כמו דלת בתהליך תיקון. יציקות של דלתות וחלקי מחרשה מספקים פרטים נוספים על העבודה היומיומית בווילה.

"יש מקרים כמו זה שבהם האבסורד שבמערכת העבדות העתיקה מתבהר. בני אדם מטופלים ככלי עבודה, כמכונות, אך לא ניתן למחוק את האנושיות כל כך בקלות", אמר גבריאל זוכטריגל, מנהל הפארק הארכיאולוגי של פומפיי. "כך הגבול בין עבדים לאנשים חופשיים הלך והתפוגג: אנו נושמים את אותו האוויר, אוכלים את אותם הדברים, ולפעמים העבדים אפילו אוכלים טוב יותר ממי שחופשי כביכול".