"תגלית שמשנה לחלוטין את מה שחשבנו על האדם הקדמון"

מחקר מהפכני שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הנחשב Nature, מאתגר את התפיסות המקובלות לגבי ההתיישבות האנושית ברמת טיבט, אחד המקומות הקשים ביותר למחיה על פני כדור הארץ.

צוות חוקרים בינלאומי, בהובלת פרופ' דונג'ו ז'אנג מאוניברסיטת לנז'ו בסין, חשף עדויות מפתיעות המצביעות על נוכחות אנושית עתיקה באזור הידוע כאחד המאתגרים ביותר למחיה.

הממצאים החדשים מערערים על ההנחות הרווחות בקרב הקהילה המדעית ומספקים תובנות חדשות על יכולת ההסתגלות המרשימה שלהאדם הקדמוןלסביבות קיצוניות.

רק לא הישרדות, אלא שגשוג

במערת Baishiya Karst, הממוקמת בגובה של 3,200 מטרים מעל פני הים, גילו החוקרים שכבות ארכיאולוגיות עשירות המכילות עצמות של מין אנושי קדום - האדם הדניסובי. ממצאים אלו מערערים על ההנחה הרווחת כי רמת טיבט, המתנשאת לגובה של כ-4,000 מטרים, הייתה אחד האזורים האחרונים שאוכלסו על ידי בני האדם.

"התגלית הזו משנה לחלוטין את מה שחשבנו על יכולת ההסתגלות שלהאדם הקדמון," טוען פרופ' ז'אנג. "הדניסובים לא רק שרדו בתנאים הקשים של רמת טיבט, אלא אף שגשגו בה לאורך תקופה של לפחות 160 אלף שנים", הוא מסביר.

הממצאים במערה כוללים שכבות על גבי שכבות של עצמות בעלי חיים שעובדו בכלים חדים, המעידות על פעילות אנושית אינטנסיבית וממושכת.

השרידים כוללים עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים, בהם קרנפים צמריריים, כבשים, יאקים פראיים, מרמיטות וציפורים. עושר זה מצביע על יכולות ציד מתקדמות ועל הסתגלות מרשימה לסביבה קשה.

"היכולת של הדניסובים לנצל את כל משאבי הטבע הזמינים באזור מעידה על גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות יוצאת דופן," מסביר פרופ' ז'אנג. "הם פיתחו מיומנויות מתקדמות של ציד, שחיטה ועיבוד עורות, שאפשרו להם לא רק לשרוד אלא אף לשגשג בתנאים הקיצוניים של עידן הקרח".

קשרים בין מינים שונים

אחד הממצאים המפתיעים והמעניינים במיוחד שאותרו במנהרה היא צלע של דניסובי שחי במקום לפני כ-40 אלף שנים, תקופה בה כבר נכחו במקום אבותינו ההומו סאפיינס. לדבריה של ד"ר סמנתה בראון מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, "הגילוי הזה מעלה שאלות מרתקות לגבי האינטראקציה בין הדניסובים לבין ההומו סאפיינס".

"זוהי עדות לתקופה מסתורית אך מרתקת במיוחד בהיסטוריה האנושית, בה מינים שונים שלבני אדםחיו במקביל ואולי אף באינטראקציה זה עם זה". יחד עם זאת, למרות התגליות המרשימות, עדיין נותרו שאלות רבות ללא מענה לגבי הדניסובים.

"הממצאים האלה מזכירים לנו שההיסטוריה האנושית מורכבת ומפתיעה הרבה יותר ממה שחשבנו", טוענת בראון. "הם מדגישים את החשיבות של המשך המחקר והחיפוש אחר עדויות חדשות, גם במקומות שנראים לנו כבלתי אפשריים למחיה".

"אנחנו עדיין לא יודעים איך הם נראו, למה הם נעלמו ומה מקומם המדויק בעץ המשפחה האנושי", מציין פרופ' ז'אנג. "המחקר בטיבט ממשיך, ואנחנו מקווים לגלות תשובות לשאלות אלו בעתיד הקרוב".