תעלומת הציורים המסתוריים שהתגלו בדרום אמריקה

ציורים קדמוניים, שעד כה נחשבו לרגילים למדי - התבררו כעתיקים ביותר שנמצאו בדרום אמריקה • כעת, המדענים מנסים להבין מה הייתה מטרתם ומה היה המסר אותו ניסו להעביר הציירים • המערה בה התגלו - אחד המקומות הצחיחים ביבשת

הציור הקדום והמסתורי בצורת מסרק שהתגלה במערה. צילום: גוואדלופה רומרו וילנואבה / Science

על קירות האבן של מערת הואנול בארגנטינה (Huenul Cave), המצויה בצפון פטגוניה, יש כ-900 ציורים עתיקים בהם מופיעים בעלי חיים קדומים, אנשים וכן צורות גיאומטריות שונות, בצבעים צהוב, לבן, שחור ובגוונים חזקים של אדום.

עד לאחרונה, הגישה המקובלת ביחס לציורים אלו הייתה שהם דומים לציורים נוספים שנמצאו בפטגוניה וכי גילם הוא כמה אלפי שנים לכל היותר. אלא שכאשר הארכאולוג הארגנטיני גוואדלופה רומרו וילנואבה חקר את אותם הציורים, הוא שם לב שעל הקירות מופיעים ציורים גם מתקופה עתיקה יותר.

המערה הקדומה בפטגוניה בה התגלו הציורים העתיקים והמסתוריים, צילום: גוואדלופה רומרו וילנואבה / Science

אותם הציורים הקדומים שהתגלו נראים כמעין שריטות על הקיר בצורת מסרק, שנצבעו בצבעי שחור ואדום. לפי מצבם, העריכו החוקרים כי הציורים חוו נזקי טבע וכי ציירים מאוחרים יותר ציירו עליהם, מה שגרם לכך שהם כמעט ונעלמו מהעין.

תוצאות בדיקת פחמן רדיואקטיבי שנלקחה מהציורים, ודווחו באתר Science Advances, מצאו כי החריטות הראשונות (אלו בצורת מסרק), נחרטו על הקירות לפני כ-8,200 שנים – מה שהופך את הציורים האלו לעתיקים ביותר שזוהו אי פעם בדרום אמריקה.

תנאים סביבתיים קשים, שלא הרתיעו את בני האדם

מערת הואנול, מצויה באחד האזורים הצחיחים והקשים בדרום אמריקה - מישור מדברי יבש שבממוצע יורדים בו 50 מ"מ גשם כל שנה, כאשר מקור המים הקרוב ביותר לפתחה של המערה מצוי במרחק של 10 קילומטרים. לטענת החוקרים, המצב היה אף גרוע יותר בתקופתם של הציירים הקדמונים.

אחת השאלות הגדולות שעומדות בפני החוקרים היא מדוע אם כך, בהתחשב בכל התנאים הקשים בסביבתה של המערה, חזרו אליה בני האדם הקדמונים פעם אחר פעם, כפי שמוכיחים הציורים?

נשר עף מעל שמורת טבע בפטגוניה. אחד המקומות הצחיחים והקשים ביבשת, צילום: רויטרס

לפי השערות המדענים, המערה יכלה לשמש כמקום טקסי, כמקום מפגש או כמקום בעל חשיבות מרכזית עבור השבטים הקדומים של פטגוניה. "קבוצות של ציידים סבבו במדבר והגיעו למערה וציירו בה ציורים שנים רבות לפני מה שהעולם המדעי העריך. ייתכן שזו הייתה סוג של נקודה שקבוצות שונות תיקשרו דרכה עם שבטים אחרים", כך לדבריו של וילנואבה.

שאלה נוספת שבה עסק צוות המחקר הייתה להבין מה מטרת הפסים הישרים והצבועים שהתגלו על קירות המערה ומה היה המסר שהציירים הקדומים ניסו להעביר באמצעותם.

"מכיוון שמדובר באזור מאד גדול והומוגני שהסתובבו בו קבוצות קטנות של בני אדם, סביר להניח שאנשים הגיעו למערה והשאירו בה הודעות לקבוצות אחרות שמטרתן הייתה העברה של מידע. הודעות מסוג זה היו מרכיב חשוב בהישרדותם של אותם הלקטים-ציידים", סיכם וילנואבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר