ממצא ייחודי: בחפירות ארכיאולוגיות שערכו רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים לאחרונה, נחשף קבר ובו נתגלו שרידי אישה ולצידה מראה נדירה. הממצא פותח צוהר יוצא דופן למנהגים ש"יובאו" לארץ ישראל עם הכיבוש ההלניסטי - "אשת ליווי" ("הטאירה" ביוונית עתיקה). המחקר וממצאיו יוצגו לראשונה בכנס "חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, שיתקיים בתאריכים 11-12.10 ופתוח לציבור הרחב.
ככל הנראה הנקברת הייתה אישה צעירה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר בצבא או בשלטון ההלניסטי במסעו בארץ. המערה נתגלתה במדרון סלע, לא רחוק מקיבוץ רמת רחל. בחדר הקבורה נתגלו עצמות אדם חרוכות שזוהו בידי ד"ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיזי של רשות העתיקות, כעצמות אישה.
האם התגלה בירושלים קבר של "אשת ליווי" (הטאירה) מלפני 2,300 שנה? // צילום: אמיל אלג'ם/רשות העתיקות
ד"ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "זוהי, למעשה העדות המוקדמת ביותר בארץ לקרמציה – שריפת גופות – בתקופה ההלניסטית". לצד העצמות נמצאו גם כמה מסמרי ברזל מכופפים, ולהפתעת הארכיאולוגים, נתגלתה לצד האישה גם מנחת קבורה – מראת ברונזה מתקפלת, נדירה מסוגה.
"זוהי המראה השנייה בלבד מטיפוס זה שנתגלתה עד היום בארץ. בסך הכל ידועות 63 מראות שכאלה מהתקופה ההלניסטית ברחבי העולם", אומרת ליאת עוז, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול".
במחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בהובלתם של ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וארכיאולוגית רשות העתיקות ליאת עוז, מציעים החוקרים שהמראה הנדירה השתייכה לנקברת, שמזלה לא שפר עליה ונפטרה בגיל מוקדם, והייתה לא אחרת מאשר אשת ליווי של בכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו לארץ.
הקבר שהתגלה מתוארך לשלהי המאה ה-4 או לראשית המאה ה-3 לפנה"ס. החוקרים ציינו שמנחה זו, של מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים, מוכרת מהעולם היווני-הלניסטי, ומהווה סממן מובהק לחפץ מגדרי שנקשר בנשים ביוון. המראות היו לרוב מעוטרות בחריתה או בתבליטים מרהיבים של דמויות נשים אידיאליות ודמויות אלות – ובמיוחד של אפרודיטה, אלת האהבה.
הדרך לפתרון החידה לא הייתה פשוטה. "השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אישה ממוצא יווני במרוחק מכל אתר או יישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס", מתאר ד"ר שטיבל.
לרשות החוקרים עמדו כמה נתונים ייחודיים שאפיינו את הקבורה מדרך חברון, ואשר יחד נרקמו לכדי תמונה אחת - המראה הנדירה והיקרה, קבורת האוֹפְרָה (קרמציה) שמוכרת היטב בעולם היווני, וגם מסמרי הברזל שנמצאו בקבורה. בהתייחס למעמדה של האישה, סוברים החוקרים שככל הנראה מדובר באשת ליווי/קורטיזנה (הטאירה) ולא באישה נשואה שכן אלה, נשארו בבית ביוון, ניהלו את משקי הבית וגידלו את הילדים, ולא יצאו עם בעליהן למסעות.
"מראות ברונזה כמו זו שנמצאה, נחשבו לפריט מותרות יקר, והן יכלו להגיע לרשות נשים יווניות בשתי דרכים - כחלק מהנדוניה שלהן לקראת החתונה, או כמתנה שניתנה בידי גברים להטאירות. ככאלה סימלו המראות, בין היתר, את הקשר, כמו גם את היחסים האינטימיים שבינו לבינה.
ההטאירות, היו למעשה חלק ממוסד חברתי-יווני, שבמסגרתו נשים, בדומה לגיישות ביפן, העניקו שירותי ליווי חברתי, ולאו דווקא רק, או בעיקר, שירותי מין. חלקן הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני-הלניסטי, של אנשי צבא ושל אנשי התרבות המובילים, ערכו סלונים ספרותיים, ושימשו כמוזות ליצירות הפיסול והציור המפורסמות ביותר, שהוצגו אף במקדשים.
"סביר להניח שמדובר בקבר של אישה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי, בזמן מסעותיו של אלכסנדר מוקדון, או – סביר יותר, בתקופת מלחמות הדיאדוכים (היורשים)", סיכמו החוקרים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "זוהי דוגמה לארכאולוגיה ומחקר במיטבם. מחקר של חפץ פשוט לכאורה, מוביל אותנו לידע חדש ולסיפור, ופותח לנו צוהר לעולם עתיק נשכח ונעלם. ממש בימים אלה נעזרים החוקרים בטכנולוגיות נוספות כדי לשאוב עוד מידע, ואולי נצליח להכיר יותר את אותה גברת ותרבותה. במחקר המשך עתידי יתמקדו החוקרים בניסיון לאפיין במדויק יותר את מיקום הייצור של המראה בתקווה לשפוך אור נוסף על רקע של האישה, ואולי אף על מוצאו של הבכיר אליו נלוותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו