השער הקדום ביותר בארץ נחשף בתל ערני ליד קרית גת

בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת קו מים של חברת מקורות באזור קרית גת, התגלה שער קדום, בן כ-5,500 שנים. שער זה, היה חלק ממערכת הביצור של אחד התלים החשובים ביותר להבנת ראשית העיור.

שער עתיק - הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, התגלה בימים אלה בתל ערני, בסמוך לאזור התעשייה של קרית גת. בחודש האחרון מנהלת רשות העתיקות חפירה ארכיאולוגית במימון חברת מקורות, לפני הנחת קו מים. באתר נחשפים שער וחלק ממערכת הביצור של עיר קדומה, המתוארכת לתקופת הברונזה הקדומה – כ-3,300 שנה לפנה"ס. מבנים אלה, מסמלים את ראשית העיור בארץ בפרט, ובדרום הלבנט בכלל.

השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד. תל זה, מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת. השער, שהשתמר לגובה של כ-1.5 מ', מורכב מ"מסדרון" של אבנים גדולות, שהוביל אל תוך העיר הקדומה. משני צידי השער הוקמו שני מגדלים שהורכבו גם הם מאבנים גדולות, וביניהן שורות לבני בוץ. שער זה, מחובר לחומת העיר שהתגלתה בחפירות קודמות.

מחברת מקורות מסרו שהחפירות הארכיאולוגיות נעשו במסגרת הקמת קו מים חדש שיתגבר את אספקת המים לקריית גת בכלל, ובפרט למפעל אינטל, אחד מיצרני השבבים הבולטים בעולם, שהוא צרכן עיקרי ובולט של מים. הקו החדש יחבר בין אזור צומת פלוגות ועד מזרחית לקריית גת. אורך הקו כ-11 ק"מ, בקוטרים של בין 48 ל-60 אינץ' ובעלות של כ-90 מיליון שקל. במהלך קידוחי בדיקה התגלו עדויות לממצאים ארכיאולוגים, ובעקבות כך יצאה רשות העתיקות לחפירות הצלה ארכיאולוגית.

אמילי בישוף, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "זו הפעם הראשונה שמגלים שער בעל ממדים שכאלה מתקופת הברונזה הקדומה. לצורך בניית השער והחומות צריך היה להביא אבנים ממרחק, לייצר לבנים ולבנות את מערכת הביצור. זהו לא פרויקט של אדם או שניים. מערכת הביצור מעידה על התארגנות חברתית, המסמלת את ראשית העירוניות".

מרטין-דוד פסטרנק, חוקר התקופה ברשות העתיקות, ציין כי: ״סביר להניח שכל עובר אורח, סוחר, או אויב שרצה להיכנס אל תל ערני, היה צריך לעבור דרך השער המרשים הזה. השער לא רק הגן על היישוב בפועל, אלא העביר את הרושם שנכנסים למקום בעל כוח גדול, שמאורגן פוליטית, חברתית, וכלכלית. זה היה מסר החוצה – אולי גם למול מצרים, שבאותה תקופה החלה את התהליך שבסיומו התאחדה לאימפריה גדולה תחת המלך נערמר". פסטרנק הוסיף כי: ״בשלב מאוחר יותר של תקופת הברונזה הקדומה, המצרים עצמם הגיעו והתיישבו בתל, וגם הם השתמשו בשער".

ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג מומחה לתקופה מטעם רשות העתיקות, הדגיש כי: ״תל ערני, שגודלו כ-150 דונם, הינו מרכז עירוני קדום משמעותי שפעל כאן באזור, בתקופת הברונזה הקדומה. התל הוא חלק ממערך יישובי גדול ומשמעותי שהתבסס בדרום-מערב ארץ ישראל בעת ההיא. במערך זה, ניתן לזהות סממנים ראשונים של תהליכי עיור, כגון תכנון יישובי, ריבוד חברתי ובנייה ציבורית. מדובר בגילוי משמעותי, המשנה את תיארוך ראשית העיור בארץ. חפירות נרחבות שערכה רשות העתיקות בשנים האחרונות תיארכו את ראשית העיור בארץ לסוף האלף הרביעי לפנה"ס, ואולם חפירות תל ערני מעידות כי תהליך זה החל עוד קודם - בשליש האחרון של האלף הרביעי לפנה"ס״.

בתל ערני נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. חפירות אלו נוהלו על ידי אגף העתיקות, רשות העתיקות, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת קרקוב. המחקרים הנרחבים שהתבצעו ומבצעים בתל מוכיחים את חשיבותו בשאלות הקשורות לראשית העיור- מתי התחיל העיור, מה זו עיר, מה המאפיינים שלה והאם היו כיבוש מצרי או לא. אלי

אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: ״גילוי השער הקדום ביותר המוכר בארץ מוסיף פיסת מידע חשובה למחקר. בשיתוף פעולה עם חברת מקורות, הוחלט להעתיק את קו המים, כך שהשער הקדום יישמר".

מחברת מקורות נמסר כי הקו יכנס לעבודות ביצוע עוד במהלך 2023 וימשך לאורך 2024. במקורות מסרו ששיתוף הפעולה החיובי עם רשות העתיקות ימשך גם באתרים אחרים בישראל.