"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"ציפורי השיר של האוקיינוס": למה כלבי ים מזמרים באנטארקטיקה?
במשך שעות ארוכות מתחת לקרח הצף, זכרי כלבי הים הנמריים שרים שירים המזכירים שירי ערש - ויש להם מסר ברור
כלב ים נמרי באנטארקטיקה. כולם רוצים שירים פשוטים. צילום: משה שי

"ציפורי השיר של האוקיינוס": למה כלבי ים מזמרים באנטארקטיקה?

במשך שעות ארוכות מתחת לקרח הצף, זכרי כלבי הים הנמריים שרים שירים המזכירים שירי ערש - ויש להם מסר ברור

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כלבי הים הנמריים, היצורים הבודדים בשולי העולם הקפוא של אנטארקטיקה, מסתירים הפתעה מוזיקלית.מחקר חדששפורסם בכתב העת Scientific Reports מגלה שהם מבלים שעות מתחת למים בשירה רפטטיבית, המזכירה את שירי הערש האנושיים. אבל בניגוד לשירי הילדים, אלה לא שירים מרגיעים - אלא דרך לשלוח מסר, למשוך נקבות ולהזהיר זכרים אחרים.

כלבי הים הנמריים הם טורפי-על השוהים רוב הזמן לבדם בין הקרחונים והמים המקיפים את הקטבים הדרומיים. אולם בתקופת הרבייה, בין סוף אוקטובר לתחילת ינואר, מתרחש טקס יומי יוצא דופן. הזכרים מתחילים לשיר בקביעות מתחת לשכבת הקרח הצפה שמכסה את פני הים, בתבנית קבועה: שתי דקות שירה תת מימית ושתי דקות נשימה על פני המים - כך במשך שעות ארוכות מדי יום.

פרופ' טרייסי רוג'רס מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, שחוקרת את התופעה כבר משנות ה-90, מתארת את הזמרה שלכלבי הים: "הם כמו ציפורי שיר של האוקיינוס הדרומי. אם תשימו הידרופון במים במהלך עונת הרבייה תשמעו אותם שרים מכל עבר".

כלב ים נמרי באנטארקטיקה. רק חמישה צלילים,צילום: משה שי

שירים אישיים

השירים של כלבי הים בנויים מחמישה צלילים עיקריים שמשותפים לכולם, כשמה שמייחד כל פרט הוא הסדר הייחודי שבו הוא משלב את הצלילים, ממש כאילו כל כלב ים מחבר לעצמו שיר אישי. המבנה החוזר והמתוכנן של השירים נועד ככל הנראה להבטיח שהמסר שלהם יגיע בצורה ברורה לאורך מרחקים.

השירה משמשת ככלי כפול - לזימון נקבות בעונת הרבייה, שבה פרק הזמן להזדווגות קצר מאוד, וגם כהצהרת נוכחות והרתעה לזכרים יריבים באזור. החוקרים גם מעלים את האפשרות שהשירים האלה עשויים לשמש לזיהוי פרטים ספציפיים בדומה לשריקות של דולפינים - כלי תקשורת שמזהה כל פרט לפי חתימת הקול שלו.

כלב ים נמרי באנטארקטיקה. חזרות ברורות שקל לזכור ולזהות,צילום: משה שי

כמו שירי ערש

במסגרת המחקר, החוקרת לוסינדה צ'יימברס השתמשה במדד שנקרא "אנטרופיה" כדי למדוד את מידת החזרתיות או הפתאומיות של השירים. היא השוותה את דפוסי השירה של כלבי הים לקריאות שמקורן בבעלי חיים אחרים כמו לווייתנים ודולפינים, ואפילו למגוון רחב של מוזיקה אנושית - ממוזיקה קלאסית ועד ללהיטים מודרניים. התוצאה המפתיעה: מבנה השירים דמה מאוד לשירי הערש של בני אדם - שירים פשוטים עם חזרות ברורות שקל לזכור ולזהות.

בעזרת טכנולוגיות חדשות, החוקרים מציינים כי מחקרים עתידיים יוכלו לבדוק האם הנתיבים המוזיקליים של כלבי הים משתנים מדור לדור; או אפילו אם הרפטואר שלהם - חמשת הצלילים - התפתח עם הזמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו