"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התגלית שהדהימה את החוקרים: מין כריש חדש מהעולם הקדום

בתוך אחת ממערות האבן הגדולות בעולם, נחשף מין חדש של כריש שמעולם לא תועד • המאובנים, שמתוארכים לתקופה שלפני כ-340 מיליון שנה, מעידים על יצור קטן במיוחד עם שיניים בצורת סליל

,עודכן
0השמעה
המאפיין הבולט של המאובנים שהתגלו הוא שורת שיניים מעוגלת וייחודית. צילום: Art by Benji Paysnoe

בפארק מאמות' קייב שבקנטקי, ארצות הברית - הנחשב למערכת המערות הגדולה ביותר בעולם - נחשף לאחרונהגילוי יוצא דופן: מין חדש של כריש קדום, שלא היה מוכר עד כה למדע. המין, שנקרא מאקדנס אולסוני, חי לפני כ־340 מיליון שנה, בתקופה שבה כל האזור היה מכוסה ים רדוד. הכריש היה קטן מאוד - אורכו מוערך בפחות ממטר - והוא ניזון ככל הנראה מחסרי חוליות קטנים כמו תולעים, רכיכות וקונכיות ימיות.

שיניים בצורת סליל

המאפיין הבולט של המאובנים שהתגלו הוא שורת שיניים מעוגלת וייחודית - מעין "סליל שיניים" - ששימשה ככל הנראה לריסוק הטרף. תכונה זו איפשרה לחוקרים להבין שמדובר במין חדש לגמרי.

הכריש נקרא על שמו של ריקארד אולסון, מדען שעבד בפארק ולקח חלק בפרויקטים גיאולוגיים ופלאונטולוגיים רבים בשטחו. כמחווה לפועלו, החליטו החוקרים לכלול את שמו בשם המדעי של הכריש החדש. כך נולד השם מאקדנס אולסוני (Macadens olsoni), שמשלב בין שם המקום שבו התגלה המאובן לבין שמו של האיש שהקדיש את חייו לחקרו.

המערות שבהן נמצאו העדויות לכריש. צעד משמעותי נוסף להבנת האבולוציה של הכרישים,צילום: National Park Service

מדוע זה חשוב?

הכרישים שנמצאו בשנים האחרונות מספקים הצצה נדירה אל החיים בתקופת הקרבון, מאות מיליוני שנים אחורה. המאובנים נשמרו היטב הודות לתנאי הסביבה במערות - ולדברי החוקרים מדובר באחת האוספים השמורים ביותר של כרישים קדומים באמריקה הצפונית. לדבריהם, מדובר בצעד משמעותי נוסף להבנת האבולוציה של הכרישים, כמו גם בלמידה על האקולוגיה הימית של אותה תקופה.

גם בברבדוס: הנחש הקטן בעולם נמצא מחדש

רק בשבוע שעברפורסם כי התגלה מחדש הנחש הקטן ביותר בעולם- נחש החוט של ברבדוס (Tetracheilostoma carlae), לאחר שתועד רק חמש פעמים מאז סוף המאה ה־19. הנחש הזעיר, שאורכו כ־10 סנטימטרים ועוביו דומה לזה של אטרייה, התגלה מתחת לסלע על ידי האקולוג קונור בליידס במהלך סקר טבע.

הגילויים האחרונים מזכירים עד כמה מעט אנו יודעים עדיין על עולמנו,צילום: Connor Blades/Re:wild

הגילויים האחרונים - הן של הכריש הקדום בקנטקי והן של הנחש הזעיר בברבדוס - מזכירים עד כמה מעט אנו יודעים עדיין על עולמנו, בעבר ובהווה. בין אם מדובר במעמקי האוקיינוס שלפני מאות מיליוני שנים או בשטחי טבע מצטמצמים של אי קטן, החיפוש אחר החיים הנסתרים ממשיך להניב תגליות מרגשות - ולעורר תקווה לשימורם לפני שייעלמו שוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר