"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביט אבולוציוני: מסתבר ששימפנזים מתופפים - ויש לזה סיבה טובה

מחקר בינלאומי גילה כי שימפנזים במזרח ומערב אפריקה משתמשים בדפוסי תיפוף שונים לתקשורת למרחקים • החוקרים: התגלית מספקת תובנות חדשות על מקורות המוזיקליות האנושית

,עודכן
0השמעה
שימפנזים בגן חיות. צילום: מאיר פרטוש

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Current Biology חשף כישימפנזיםמשתמשים בדפוסי תיפוף קצביים לתקשורת, ומציע תובנות חדשות לגבי מקורות המוזיקליות והתקשורת האנושית. המחקר, תוצאה של עשורים של תצפיות, ניתח 371 אירועי תיפוף מ-47 שימפנזים בשש אוכלוסיות באפריקה.

צוות בינלאומי של חוקרים, כולל חוקרת הפרימטים קת'רין הובאיטר מאוניברסיטת סנט אנדרוז ווסטה אליוטרי מאוניברסיטת וינה, בחן את הרגלי התיפוף של שימפנזים במזרח אפריקה ושימפנזים במערב אפריקה. הממצאים מגלים כי קופי אדם אלה מתופפים בדפוסים קצביים מובנים ולא אקראיים.

"גילינו שבעוד שימפנזים ממערב אפריקה נוטים לתופף באופן סדיר, שימפנזים ממזרח אפריקה מעדיפים להחליף בין מרווחים קצרים וארוכים בתיפוף שלהם: שתי נטיות אלה נצפות גם במוזיקה אנושית", אמרה אליוטרי.

שימפנזים מערביים נצפו מתופפים במרווחים קבועים, כמעט כמו שעון, ומעדיפים קצב אחיד. לעומת זאת, שימפנזים מזרחיים השתמשו במרווחים משתנים בתיפוף, ויצרו קצב סווינג על ידי חילופים בין הפסקות קצרות וארוכות יותר. שימפנזים מערביים חיים בקהילות קטנות יותר, שוויוניות, בעוד עמיתיהם המזרחיים מתגוררים בקבוצות גדולות יותר הנוטות לקונפליקטים. לשימפנזים יחידים יש דפוסי תיפוף אישיים, ולכל שימפנזה יש סגנון תיפוף משלו.

תיפוף משמש כצורה של תקשורת למרחקים ארוכים עבור שימפנזים, וקולות התיפוף יכולים להגיע למרחק של עד קילומטר דרך הסבך הצפוף. "שימפנזים מתופפים כדי ליידע חברים אחרים בקבוצה שלהם היכן הם ומה הם עושים - מעין 'צ'ק-אין' ביער הגשם", הסבירה אליוטרי, כפי שדווח על ידיScinexx.

"תוצאות המחקר מרמזות על כך שבני האדם חולקים עם קופי אדם אלה לפחות אחד מהאלמנטים הקריטיים של קצב: ההתנהגות ההקשית האופיינית למוזיקליות", אמר אנדריאה ראווינייני מאוניברסיטת סאפיינצה ברומא, על פי ANSA.

האלמנטים הבסיסיים של קצב שבני אדם משתמשים בהם במוזיקה ובאינטראקציה חברתית היו כנראה קיימים באב הקדמון המשותף האחרון שלנו עם השימפנזים לפני שישה עד שבעה מיליון שנים. "תוצאות אלה מוסיפות חלק חשוב להבנת המקורות והאבולוציה של המוזיקליות האנושית", ציין ראווינייני.

"כאשר אנחנו מאבדים קבוצה של שימפנזים, אנחנו מאבדים גם את הקצבים שלהם שהופכים כל קבוצה לייחודית", הוסיפה הובאיטר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר