"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על המים: המאבק של חיות הבר

מאז קום המדינה הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בישראל, החשובים לחיות בר ולבני אדם כאחד, מ-180 אלף דונם לכ-10 אלף בלבד • אחד מהאתגרים בנושא הוא הצורך לשמור על מלאי מספק, איכותי ורציף של שטחים פתוחים מתפקדים אקולוגית • "רק באמצעות מאמץ לאומי וגלובלי נוכל לשמור על המינים הנודדים"

,עודכן
0השמעה
נחש מים מחזיק בפיו דג, בבריכת דגים בעמק יזרעאל. צילום: לירון שפירא - החברה להגנת הטבע

בזמן שבני האדם צריכים להתמודד עם טמפרטורות השיא שנמדדות ברחבי העולם - גם חיות הבר נאלצות לעשות זאת, ולשם כך הן צריכות למצוא פתרונות יצירתיים כדי לשרוד.

בימי הקיץ החמים, רכז שמירת טבע במחוז צפון שלהחברה להגנת הטבע, לירון שפירא, נוהג לתעדחיות ברשונות שמתקבצות במקורות המים, שמצטמצמים בשל החום הכבד - מהגלבוע והגליל התחתון ועד לגליל ולגולן.

בין היתר תיעד שפירא סרטן נחלים בעמק יזרעאל, מגלנים בעמק בית נטופה שמשתכשכים במים הקרירים ו"מתקלחים", נחש מים שצד דג לארוחת צהריים בבריכות הדגים של עמק יזרעאל, ועוד.

חוחיות,צילום: לירון שפירא - החברה להגנת הטבע


"החום הכבד מתעצם עוד יותר עקב השריפות הרבות. בעלי חיים מתקבצים במקורות מים, במעיינות ובנחלים, שחלקם הולכים ומצטמצמים. המים הם מקור חיים והצלה בחום הכבד למגוון גדול של מיני בעלי חיים", הוא אומר.

לפיהחברה להגנת הטבע, מאז קום המדינה הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בארץ מ-180 אלף דונם לכ-10 אלף דונם בלבד. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ייבוש החולה.

מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול מהיר של האוכלוסייה ומפיתוח מהיר שנועד לתת מענה לגידול באוכלוסייה. כפועל יוצא מכך, השטחים הטבעיים בישראל מצומצמים, מקוטעים ומאוימים באופן תדיר תחת לחצי פיתוח.

צבי שותה מים,צילום: לירון שפירא - החברה להגנת הטבע


אחד מהאתגרים הברורים בנושא הוא הצורך לשמור על מלאי מספק, איכותי ורציף של שטחים פתוחים מתפקדים אקולוגית. בגלל התמעטות מקורות המים הזמינים לחיות ברבכלל ולבעלי כנף בפרט, בשנים האחרונות מרכז הצפרות הישראלי שלהחברה להגנת הטבעמקדם בשטחי המדגה של כפר רופין ומעגן מיכאל תוכנית שיקום טבע, במטרה להשיב שטחי חקלאות שננטשו לטובת התחדשות של בית גידול לח.

פעולות השיקום מבוצעות בשותפות עם הקיבוצים ועם המועצות האזוריות, למען הטבע והאדם, והשיקום תורם למיתון ההשפעות של שינויי האקלים, יוצר מיקרו-אקלים נוח יותר ומקבע פחמן מהאטמוספרה.

נחש מים,צילום: לירון שפירא - החברה להגנת הטבע

מוקד משיכה

לדברי ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות, בריכות הדגים שאליהן הושבו מים והאפשרות להתחדשות טבעית של הצמחייה מהוות מוקד משיכה לציפורים רבות. "המשך הפרויקט והרחבתו לשטחי מדגה נוספים, תוך שימור השטח וביצוע פעולות ניטור הכרחיות, מספק מפלט למינים רבים של ציפורים מקננות, חולפות וחורפות, ולעיתים גם למינים המזדמנים היותר נדירים באזורנו".

הוא מוסיף: "אחד מהאתגרים הגדולים בשמירה על ציפורים נודדות הוא העובדה שהן מחלקות את המחזור השנתי שלהן על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים, המשותפים למדינות רבות. את מאות מיליוני הציפורים הללו - ציפורי שיר, עופות מים, עופות דורסים ועוד - ניתן לראות בשמורות הטבע, בשטחים הפתוחים, בפארקים שביישובים העירוניים ובחצרות הבתים.

"מרכז הצפרות פועל לשמירה על בתי גידול, המשמשים תחנות עצירה ותדלוק לציפורים מרחבי העולם, ולשיקום אלה שנפגעו או שנעלמו. רק באמצעות מאמץ לאומי וגלובלי נוכל לשמור על מינים נודדים אלו, וגם נילחם בשינויי האקלים למען האדם".

ציפור ממין ירקון,צילום: לירון שפירא - החברה להגנת הטבע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר