הקרב על המים: המאבק של חיות הבר
מאז קום המדינה הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בישראל, החשובים לחיות בר ולבני אדם כאחד, מ-180 אלף דונם לכ-10 אלף בלבד • אחד מהאתגרים בנושא הוא הצורך לשמור על מלאי מספק, איכותי ורציף של שטחים פתוחים מתפקדים אקולוגית • "רק באמצעות מאמץ לאומי וגלובלי נוכל לשמור על המינים הנודדים"
,עודכן
0השמעה
בזמן שבני האדם צריכים להתמודד עם טמפרטורות השיא שנמדדות ברחבי העולם - גם חיות הבר נאלצות לעשות זאת, ולשם כך הן צריכות למצוא פתרונות יצירתיים כדי לשרוד.
בימי הקיץ החמים, רכז שמירת טבע במחוז צפון שלהחברה להגנת הטבע, לירון שפירא, נוהג לתעדחיות ברשונות שמתקבצות במקורות המים, שמצטמצמים בשל החום הכבד - מהגלבוע והגליל התחתון ועד לגליל ולגולן.
בין היתר תיעד שפירא סרטן נחלים בעמק יזרעאל, מגלנים בעמק בית נטופה שמשתכשכים במים הקרירים ו"מתקלחים", נחש מים שצד דג לארוחת צהריים בבריכות הדגים של עמק יזרעאל, ועוד.
"החום הכבד מתעצם עוד יותר עקב השריפות הרבות. בעלי חיים מתקבצים במקורות מים, במעיינות ובנחלים, שחלקם הולכים ומצטמצמים. המים הם מקור חיים והצלה בחום הכבד למגוון גדול של מיני בעלי חיים", הוא אומר.
לפיהחברה להגנת הטבע, מאז קום המדינה הצטמצם שטח בתי הגידול הלחים בארץ מ-180 אלף דונם לכ-10 אלף דונם בלבד. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ייבוש החולה.
מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול מהיר של האוכלוסייה ומפיתוח מהיר שנועד לתת מענה לגידול באוכלוסייה. כפועל יוצא מכך, השטחים הטבעיים בישראל מצומצמים, מקוטעים ומאוימים באופן תדיר תחת לחצי פיתוח.
אחד מהאתגרים הברורים בנושא הוא הצורך לשמור על מלאי מספק, איכותי ורציף של שטחים פתוחים מתפקדים אקולוגית. בגלל התמעטות מקורות המים הזמינים לחיות ברבכלל ולבעלי כנף בפרט, בשנים האחרונות מרכז הצפרות הישראלי שלהחברה להגנת הטבעמקדם בשטחי המדגה של כפר רופין ומעגן מיכאל תוכנית שיקום טבע, במטרה להשיב שטחי חקלאות שננטשו לטובת התחדשות של בית גידול לח.
פעולות השיקום מבוצעות בשותפות עם הקיבוצים ועם המועצות האזוריות, למען הטבע והאדם, והשיקום תורם למיתון ההשפעות של שינויי האקלים, יוצר מיקרו-אקלים נוח יותר ומקבע פחמן מהאטמוספרה.
מוקד משיכה
לדברי ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות, בריכות הדגים שאליהן הושבו מים והאפשרות להתחדשות טבעית של הצמחייה מהוות מוקד משיכה לציפורים רבות. "המשך הפרויקט והרחבתו לשטחי מדגה נוספים, תוך שימור השטח וביצוע פעולות ניטור הכרחיות, מספק מפלט למינים רבים של ציפורים מקננות, חולפות וחורפות, ולעיתים גם למינים המזדמנים היותר נדירים באזורנו".
הוא מוסיף: "אחד מהאתגרים הגדולים בשמירה על ציפורים נודדות הוא העובדה שהן מחלקות את המחזור השנתי שלהן על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים, המשותפים למדינות רבות. את מאות מיליוני הציפורים הללו - ציפורי שיר, עופות מים, עופות דורסים ועוד - ניתן לראות בשמורות הטבע, בשטחים הפתוחים, בפארקים שביישובים העירוניים ובחצרות הבתים.
"מרכז הצפרות פועל לשמירה על בתי גידול, המשמשים תחנות עצירה ותדלוק לציפורים מרחבי העולם, ולשיקום אלה שנפגעו או שנעלמו. רק באמצעות מאמץ לאומי וגלובלי נוכל לשמור על מינים נודדים אלו, וגם נילחם בשינויי האקלים למען האדם".
