"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדאיג: עשרות מיני פרפרים עלולים להיעלם מישראל

כ-30 מיני פרפרים חיים בהר החרמון, המקום היחיד בארץ שבו ניתן לראותם • בשל משבר האקלים, ייתכן שבקרוב הם יתעופפו אל מעבר לגבולות המדינה – וכך, ייעלמו כליל משטחי ישראל

,עודכן
0השמעה

פרפרים באזור החרמון // צילום: שור ענתבי - רשות הטבע והגנים

החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בישראל, והוא גם מהווה אתר מיוחד במגוון הביולוגי שבו, בתי הגידול, הצומח ובעלי החיים הייחודיים לו.

הפרפרים הם דוגמה מצוינת לכך. בעוד שבישראל כולה ניתן לראות כ-160 מיניפרפרים, כ-30 מתוכם ניתן לראות רק בחלקיו הגבוהים של ההר. מינים רבים האופייניים לחרמון הגבוה, מגיעים בנקודה הזו לגבול תפוצתם הדרומי בעולם.

בחלקיו הנמוכים יותר של ההר, בהם מתפתח חורש ים-תיכוני, ניתן לצפות בלימונית האשחר ובאצילית היערה. כשמגיעים לחגורת היער הספר-הררית, המגיע עד לגובה של כ-1,800 מטרים בהר, ניתן לצפות בתכול כנף הקיסוס ובנימפית פנדורה המרשימה בגודלה. באזור זה ניתן לצפות גם בפרפר ירוק בשם ירוקי הרקולס, המעופף ומטיל ביצים על צמחי קרקש ממשפחת הפרפרניים (קטניות). המעפילים לפסגה יכולים לצפות גם במינים המעופפים בתוך הדולינות, כמו שלגן החרמון, כחליל ניקול ומיני כתמית כתומים עם דגמי פסים שונים, בשחור על כנפיהם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

יעזוב את שטחי ישראל? פרפר ממין שלגן חרמוני,צילום: דותן רותם - רשות הטבע והגנים


שיא הפריחה בחרמון מתרחשת בחודשים אלו, והפרפרים מגיבים לכך בהתאם. ניתן לראותם מעופפים בין הפרחים מהם הם שותים צוף, מטילים ביצים על צמחים פונדקאים ואף בסמוך לשלוליות מים, שם הם מלקטים מינרלים מהבוץ. בחלקים הגבוהים של ההר יעופפו הפרפרים בצמוד לקרקע, זאת עקב הרוח החזקה הנושבת שם. באזורים עם עצים ניתן לראותם מעופפים גם גבוה יותר.

עם שינויי האקלים המתרחש סביבנו, ובעיקר בשל ההתחממות האזורית, הצפי הוא שתנועת מיני הפרפרים שאכלסו בעבר אזורים נמוכים יותר בהר, יעלו יותר לגובה בעתיד הקרוב, שם ישררו תנאי אקלים המתאימים יותר לקיומם. עם זאת, בהחלט ייתכן שבמקרה כזה, הפרפרים שבפסגת החרמון ייעלמו וימשיכו להתקיים באזורים גבוהים יותר, שאינם נמצאים בתחומי מדינת ישראל.

כדי לשמור על מגוון בעלי החיים הייחודי ולאפשר את קיומה של עונת הרבייה ופעילות קינון של מינים מקבוצת העופות, הזוחלים והיונקים ללא הפרעה, בצה"ל הסכימו לבקשתרשות הטבע והגניםשלא לבצע אימונים, תרגילים וכל פעילות קרקעית בתחומי שמורת החרמון בתאריכים 15 במאי עד 15 ביוני. התאריכים האלו נבחרו לאחר בדיקת עונת הרבייה של המינים הידועים הנמצאים בחרמון, בדגש על המינים הייחודיים, הנדירים ודוגרי הקרקע שבו.

פרפר החי באזור החרמון // צילום: סלמאן אבו רוקון - רשות הטבע והגנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר