"הוא רוצה משמעת, השחקנים רק רוצים לבלות ולשתות": ברחובות בלגרד מסבירים מה לא עובד לברק בכר

סרביה היא מהמדינות האלה ש"חולות על ספורט". תודה לאל, במאה הנוכחית המדינה כבר לא סובלת ממלחמות וגם לא מאירועים קשים בולטים אחרים, אז המיקוד יכול להיות בדברים חשובים כמו ספורט.

כשנמצאים בבלגרד זה בולט במיוחד. יש אמנם עוד כמה מועדוני ספורט קטנים יותר, אבל בעיקרון העיר נחלקת לשני חלקים – פרטיזן והכוכב האדום, וזה מתבטא בהכל. ברחובות יש בתים עם דגלים וצעיפים של שתי הקבוצות, כשמדברים על ספורט עם נהגי המוניות הם ישר מצהירים איזו קבוצה הם אוהדים, ואפילו בברים ובמועדונים אפשר לזהות מייד מי המשתתפים.

כשהלכנו במדרחוב ביום שלישי בערב בזמן המשחק של הכוכב האדום מול יאנג בויז בליגת האלופות (2:0 לשווייצרים), בבר אחד נשמעו צהלות שמחה לאיד מצד אוהדי פרטיזן, ואילו בבר הסמוך שררה אווירת נכאים. ככה בעצם נראית עיר נורמלית.

השקט גורם לספורט לתפוס חלק מרכזי בחיים, והופך אותו לגורלי עבור האזרחים ועבור התקשורת. בשעות הערב המסך הענק בלובי בית המלון שבו אני משתכן פועל קבוע על ערוצי הספורט, כמעט בכל פינה אנשים מדברים על תוצאות המשחקים, וכמות כלי התקשורת שמסקרים את הכוכב האדום ואת פרטיזן היא עצומה – תקשורת כתובה, ערוצי רדיו, פודקאסטים וכמובן תוכניות טלוויזיה למכביר. "כן, ספורט הוא אחד הדברים המרכזיים שיש לנו בבלגרד", אומר לי קולגה מקומי.

עכשיו אפשר להבין מדוע הביקורת על חוסר ההצלחה של ברק בכר בכוכב האדום נמצאת בווליום כל כך גבוה. "שש שנים ברציפות זכינו באליפות, ועכשיו פרטיזן מובילה את הטבלה. זה לא מתקבל על הדעת", אמר לי ראדה, נהג מונית. הוא התגאה שהוא חבר באחד מארגוני האוהדים של הכוכב האדום, ואני רק קיוויתי שלא מדובר בארגון קיצוני.

"אני חושב שבכר מאמן טוב, אבל הוא כנראה לא מתאים למנטליות פה. הוא כל הזמן דורש שירוצו באימונים ושיהיו ממושמעים, והשחקנים שלנו פה בסרביה רוצים לבלות, ללכת קצת למועדונים בלילות, לצאת עם בחורות יפות ולשתות משהו. אני לא יודע אם הוא אשם, אבל הוא כנראה לא מתאים", הוא פוסק. באותו יום הוא כמובן סיים לעבוד מוקדם כדי לצפות במשחק מול יאנג בויז. "הילדים שלי בשווייץ עם הקבוצה, אני לא יכולתי לנסוע הפעם".

"תראה, אחרי ההצלחה של בכר במכבי חיפה, במיוחד כשהוא העיף אותם בפלייאוף של ליגת האלופות, ההנהלה של הכוכב האדום חשבה שאיתו היא תוכל להגיע לשמינית הגמר, וזו אכזבה גדולה שהקבוצה אפילו לא היתה תחרותית וגם לא תסיים שלישית כדי להמשיך לליגה האירופית", הסביר לי השבוע עיתונאי סרבי.

בקדם העונה הכוכב האדום נראתה מעולה ודרסה כל יריבה שעמדה מולה, כולל פיורנטינה, זניט וקבוצות חזקות אחרות. התוצאות הללו, ובמיוחד הכדורגל העוצמתי – מילה שבכר אוהב – העלו את רמת הציפיות. "אני חושב שהשחקנים פשוט קרסו תחת הלחץ והמטרות שהוצבו להם", אומר לי גורם המעורה בפרטים, "והאש מופנית כמובן למאמן". זה ברור. גם אנחנו בישראל יודעים מה קורה למאמן זר שלא מצליח.

עכשיו הפוקוס עובר לליגה, או יותר נכון לדרבי שיתקיים ב־20 בדצמבר. ניצחון על היריבה המושבעת יוציא את בכר לפגרה עם ביטחון ובראש שקט (כמה שאפשר כשאתה מאמן את הכוכב האדום). במקרה של הפסד - הוא כנראה באמת יוכל לארוז את החפצים ולנסוע בכרטיס לכיוון אחד חזרה לארץ.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

במהלך הימים האחרונים דיברתי עם עיתונאים וגם עם אנשים שמכירים את הלך הרוח במועדון, ברחוב וגם בקרב הצוות המקצועי הישראלי. בכר והאנשים שלו מאוכזבים מאוד, הם ראו את העונה הזו מתפתחת אחרת. גם הם יודעים שאילולא עלות ההחלפה שלהם היתה יקרה מאוד, אין לדעת איפה הם היו עכשיו. כעת המשימה היא לעבור את השבועות הקרובים בצורה חלקה (ליגה וגביע) ואז לנצח בדרבי. אחרת, הם יכירו את בלגרד מהצד הפחות נעים.