בשבוע שעבר נדם אחד הקולות המוכרים, הנעימים והמקצועיים בתולדות הכדורגל האנגלי. ג'ון מוטסון, שדר רשת BBC במשך חמישה עשורים, הלך לעולמו בגיל 77 - והשאיר מאחוריו מורשת ארוכה ומפוארת של אלפי שידורים איקוניים מטורנירי הכדורגל הגדולים ביותר ומהאירועים הזכורים ביותר.
"אדם נחמד בצורה קיצונית ומכור לכדורגל", הגדירו רבים את מוטסון, שאת הלילה האחרון בחייו העביר בפאב שכונתי שבו צפה ב־1:1 בין מנצ'סטר סיטי לר.ב לייפציג בליגת האלופות.
פסקול של דור
מוטסון, המכונה "מוטי", היה הפסקול של דור שלם של צופי כדורגל. הוא הצטרף לרשת BBC ב־1968 כשדר רדיו תחילה, וכעבור שלוש שנים קודם לשדר טלוויזיה בתוכנית MATCH OF THE DAY.
המשחק הראשון ששידר היה בין ליברפול לצ'לסי והסתיים ב־0:0. היכולת של מוטסון לשלב באלגנטיות בין התשוקה האדירה וההתלהבות מהמתרחש ובין המקצוענות והבנת המשחק, הפכו אותו מהר מאוד לאחד השדרים הבכירים בממלכה. "כמו הגדולים ביותר בתחום הזה, גם ג'ון ידע לבחור את המילים הנכונות ברגעים הנכונים באירועים הכי גדולים", ספד לו מנכ"ל BBC טים דייווי.
הפעם הראשונה שבה עשה זאת היתה במשחק הסיבוב השלישי בגביע האנגלי בין הסינדרלה הרפורד לניוקאסל ב־1972. המשחק אמור היה להסתכם בתקציר בסוף התוכנית, אבל התוצאה - ניצחון 1:2 להרפורד בהארכה - ובמיוחד השידור של מוטסון לשער השוויון של רוני רדפורד - הפכו את האירוע לפיסת היסטוריה.
"רוח לחימה מצד שחקני הרפורד, הם לא מוותרים על המשחק בשום אופן", פתח מוטסון את שידור השער האדיר של רדפורד. לאחר שהכדור נכנס והקהל התפרץ למגרש, אמר "מוטי" בממלכתיות: "הקהל נכנס למגרש, ייקח קצת זמן לפנות את כולם".
"הוא אחד ויחיד"
עם קול ייחודי ושידור בסגנון בריטי - שקול, מכבד, עם אוצר מילים מגוון ושפה גבוהה - מוטסון שידר בעשרה גביעי עולם, בעשר אליפויות אירופה וב־29 משחקי גמר גביע אנגלי, לפני שהודיע על פרישה ב־2018.
את הקריירה המפוארת נעל במשחק בין קריסטל פאלאס לווסט ברומיץ', ובסיומו נערך טקס לכבודו. גם בעולם הווירטואלי היה מוטסון פורץ דרך. עבור קהילה שלמה של שחקני פיפ"א הוא היה הקול מאחורי המשחק בסוף שנות ה־90.
ג'יימי דייוויס, אחד הפרשנים הצעירים ביותר היום ברשת BBC, סיפר לפני כמה שנים שמוטסון הוא הסיבה שבגללה בחר במקצוע: "הפעם הראשונה בחיי ששמעתי שידור כדורגל היתה כששיחקתי פיפ"א 99 ומוטסון היה השדר. מייד אחר כך התחלתי לשדר כל משחק וכל בעיטה של חברים שלי בפארק. מוטסון היה השראה לכל הדור שלי, הוא אייקון. מבחינת סגנון שידור אין אף אחד שיכול להיות כמוהו. הוא אחד ויחיד".
במהלך הקריירה שידר מוטסון כ־2,500 משחקים, 200 מהם של נבחרת אנגליה. הוא ידע לתאר בצורה הטובה ביותר את מה שרואות העיניים של הצופה, גם כשהתמונות קשות לצפייה.
ב־1989 היה מוטסון השדר של חצי גמר הגביע האנגלי בין נוטינגהאם פורסט לליברפול, המשחק שיהפוך לאסון הילסבורו. בקול יציב ורגוע הוא תיאר את המתרחש, ושנתיים אחר כך נתן עדות לטובת חקירת האירועים. באחד הראיונות סיפר שהילסבורו היה הרגע הקשה בקריירת השידור שלו, ומונדיאל איטליה 1990 המשמח ביותר: "הכדורגל שלנו היה בשפל אחרי האסון, ותהיתי אם יצליח לשוב לעמוד על הרגליים", אמר מוטסון, "ומה ששינה הכל היה הטורניר הזה שבו הגענו לחצי הגמר עם הדמעות של פול גאסקוין".
הדמעות של גאזה הפכו לסמל של תקופה גם בגלל השידור של מוטסון. "המילים שלו משובצות בהרבה מאוד אירועים גדולים", ספד לו מנכ"ל קריסטל פאלאס, סטיב פאריש. "הוא היה דמות מדהימה ושדר אדיר", אמר גארי ליניקר, "הוא תמיד דייק במלל ובטון הדיבור, תמיד פגע בול בשערים הגדולים". קבוצות ושחקנים רבים ספדו לג'ון מוטסון, האיש שקולו יהיה שזור לעד בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו