היורש הראוי: נמצא מחליף ליוסיין בולט?

וויד ואן ניקרק מדרום אפריקה ניפץ את שיא העולם הוותיק של מייקל ג'ונסון, לאחר שקבע 43.03 שניות ב־400 מ' • יוסיין בולט, שזכה במדליית זהב שלישית ברציפות ב־100 מ' ורשם את שמו בהיסטוריה של הענף, התלהב משותפו לאימונים: "ידעתי שיהיה משהו גדול"

ואן ניקרק. לא ראה אף אחד בסיום הריצה // ואן ניקרק. לא ראה אף אחד בסיום הריצה

יוסיין בולט התלהב בעליל מהשיא העולמי המדהים, גם בערב שבו קבע היסטוריה עם שלוש מדליות זהב רצופות בריצה ל־100 מ' (9.81 שניות בגמר). כבר באיצטדיון הוא בירך את וויד ואן ניקרק הדרום־אפריקני, וכשנשאל במסיבת העיתונאים על העניין הסביר: "בחורף וויד היה בג'מייקה והתאמן איתנו. גלן (מאמנו גלן מילס; ר"ד) אמר שרק שני אנשים יכולים לשבור את השיא של מייקל ג'ונסון ב־400 מ' - וויד או אני". ואן ניקרק עשה זאת עם 43.03 שניות, כאמור שיא עולם חדש. 

שאלתי את בולט מאוחר יותר אם באמת התכוון לכך שהוא מסוגל לשבור את השיא ב־400 מ'? הוא ענה במין תערובת של ביטחון עצמי וצניעות: "כן, יש לי את המהירות ואת אורך הצעד. אם זה היה תלוי בגלן, כבר הייתי רץ אותה מזמן, אבל אני כל הזמן מוצא דרכים לחמוק ממנה".

זה כבר לא בולט הנער. בני אדם מתבגרים ודיבורי הרהב על כך שישחק במנצ'סטר יונייטד או קריקט ברמה הגבוהה, התנדפו. "אני חשוב לאתלטיקה ואשאר בתוך הענף. אסתובב בעולם ואקדם אותו", אמר, כאילו מבין שכוחות העל ברגליו הם זמניים, אבל המחויבות שבתהילה נשארת. לבולט היה הסבר מעניין לשיאו של ואן ניקרק: "מהרגע שראיתי אותו מוגרל למסלול מספר 8, ידעתי שיהיה משהו גדול. כי שם אתה רץ לבד. חופשי לחלוטין". 

שאלתי את ואן ניקרק אם ראה מישהו במהלך המירוץ: "תאמין לי, אני לא זוכר. אבל כשראיתי את קו הגמר הסתכלתי שמאלה. ציפיתי לראות את אחד משניהם (מצביע על המדליסטים קיראני ג'יימס מגרנדה ולאשון מריט מארה"ב, שישבו לידו בזמן הראיון; ר"ד), אבל הם לא היו שם". 

בולט. חשוב לעולם האתלטיקה
בולט. חשוב לעולם האתלטיקה

בולט. חשוב לעולם האתלטיקה // צילום: איי.פי

ביום אולימפי שבו 11 מדינות חילקו ביניהן את 12 מדליות האתלטיקה, ואן ניקרק המחיש את הפרישה העולמית הנפלאה בענף. ביציע ישבה אנה בות'ה, סבתא בת 74 לארבעה נכדים, שהיא המאמנת של האלוף האולימפי ושיאן העולם החדש. היא עשתה בשנים האחרונות עבודה מדהימה עם כישרון גדול - נכדה הוא האדם היחיד בהיסטוריה לרדת מעשר שניות ב־100 מ', מ־20 שניות ב־200 מ' ומ־44 שניות ב־400 מ'. בכך יש יורש ראוי ביותר לג'ונסון, שאגב ירד פעמיים מ־43 שניות במקצי שליחים. 

אבל מה שעושה את ה־400 מ' לריצה מיוחדת כל כך, הוא הכאב של סיום המירוץ. ואן ניקרק תיאר זאת: "בחצי הגמר אתמול התחלתי לחוש כאב בנקודת ה־200 מ', הפעם הגעתי ל־200 ולא הרגשתי את הכאב".

השפעה חוצה גבולות

אבל מה יכול לספר עד ראייה על בולט? ענק? אגדי? אלמותי? - את הכל ראיתם בטלוויזיה. 

אולי אספר לכם מה בולט עושה לערב אתלטיקה - הוא הביא את הצופים ואת החשמל לאיצטדיון האולימפי שהיה קצת מנומנם. מתחרים אלמונים של ג'מייקה במוקדמות גובה או בקפיצה משולשת נשים זכו לתשואות אדירות; חיילי יחידות העילית של הצבא הברזילאי העניקו את הכומתה שלהם לתיירים שרצו להצטלם; אסיאתים, שחורים, לבנים וכל אנשי העולם הניפו את דגלי ג'מייקה; ואנשים מרחבי הגלובוס, שהגיעו לאיצטדיון זרים זה לזה, שוחחו בחיוך. 

זה מה שעושה האיש המהיר בעולם, שגם הפעם השאיר את ג'סטין גאטלין האמריקני מאחוריו (9.89 שניות; שלישי הגיע אנדרה דה גראס מקנדה עם 9.91 שניות).

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר