בטוקיו 2020 תשתתף ישראל לראשונה בשני ענפים: מתחרה בודד בשחייה במים פתוחים ל־10 ק"מ (מתן רודיטי) ו־24 ספורטאים שמרכיבים את נבחרת הבייסבול, שהגדילו משמעותית את המשלחת הגדולה בהיסטוריה של המדינה למשחקים האולימפיים - כפולה מזו שייצגה את ישראל במשחקים בריו ב־2016.
נבחרת הבייסבול הישראלית מתארגנת לאולימפיאדת טוקיו // כתב: אורן בוקשטיין בוקר // צילום: משה בן שמחון
הפעם האחרונה שישראל שלחה נבחרת לאחד מענפי הכדור הקבוצתיים באולימפיאדה היתה אי שם במונטריאול 1976, כשנבחרת הכדורגל העפילה בפעם השנייה למשחקים. היחידה שקדמה לה היתה נבחרת הכדורסל בהלסינקי 1952. והנה עכשיו, דווקא בענף שאינו פופולרי בארץ, אנו מצליחים להיות אחת משש נבחרות בלבד שמשתתפות בטורניר הבייסבול, ולמעשה אחת מחמש שהעפילו אליו בטורניר קדם־אולימפי (יפן המארחת זכתה בכרטיס אוטומטי).
נבחרת הבייסבול ייחודית ביותר מבחינת השחקנים. 19 מהם יהודים־אמריקנים, בעלי אזרחות ישראלית שגדלו, חונכו ושיחקו בארה"ב, אבל לטענתם, אהבת ישראל הוחדרה בהם מגיל ינקות. חמשת הנותרים הם ילידי ישראל שהתאהבו במשחק ועברו לשחק בארה"ב. כך למשל אסף לוונגרט בן 23 ממושב טימורים בדרום, שמשחק מגיל 11. "ראיתי בייסבול בטלוויזיה", הוא נזכר, "שאלתי את אמא אם אני יכול לנסות את הספורט המוזר הזה. חיפשתי עליו באינטרנט, ולצערה מצאתי, כך שהיא התחילה להסיע אותי לאימונים. מפה לשם מצאתי את עצמי בנבחרת ישראל".
טל אראל, בן 25 מגבעתיים, משחק בייסבול כבר 16 שנה. כשהיה בן 6, עברה משפחתו לארה"ב בשליחות מטעם עבודתו של אביו, ושם "כמו כל ילד ממוצע בארה"ב", נסחף למשחק הפופולרי. "בגיל 10 הוריי הודיעו שחוזרים ארצה ואני אמרתי להם שהם יכולים לחזור, אבל אני נשאר כי אין בישראל בייסבול, וכך אבי מצא את איגוד הבייסבול הישראלי", והשאר היסטוריה.
גם אלון ליישמן, בן 32 מקיבוץ גזר, משחק בייסבול מאז היה ילד, כי בקיבוץ שלו זה ענף הספורט האהוב ביותר. מגיל 10 הוא כבר משחק בנבחרות ישראל, ואחרי הצבא עבר לשחק בארה"ב, תחילה במכללות. כיום הוא משחק בקבוצה מקצוענית בסיאטל ומשמש אחד המגישים (פיצ'ר) בנבחרת.
לעומת שלושת הקודמים, מיץ' גלאסר בן ה־31 משיקגו, שמשחק כמקצועני בקבוצת סו פולס קנאריס, הוא יהודי שנולד וגדל בארה"ב. כשנשאל מה המשמעות של ייצוג ישראל במשחקים האולימפיים, ענה: "גדלתי כיהודי שלימדו אותו לאהוב את ישראל. זה תמיד היה חלק מהזהות שלי. בקבוצות ששיחקתי תמיד הייתי היהודי היחידי.
"לשחק בייסבול ולהיות יהודי תמיד היו שני מאפיינים שחיברו עבורי הכל, והם בלתי נפרדים. הבייסבול הוא זה שהעניק לי אזרחות ישראלית. כעת, כשאני אחד מ־24 יהודים בקבוצה, זה דבר ייחודי בעולם הבייסבול, ולכן אני כל כך גאה להיות חלק מזה".
"אנרגיה מטורפת"
דחיית המשחקים בטוקיו בשנה בשל מגיפת הקורונה עזרה לנבחרת הישראלית להתגבש ולהכיר זה את זה בצורה טובה יותר. זה בא לידי ביטוי בטורניר המוקדמות, שבו הנבחרת הרשימה עם ארבעה ניצחונות על ספרד, הולנד, איטליה ודרום אפריקה. ההפסד היחיד לצ'כיה היה חסר השפעה.
מלאי מוטיבציה, לפני ההמראה לבירת יפן, התכנסו שחקני הנבחרת למחנה אימונים ארוך בניו יורק, שבו שיחקו מול תשע קבוצות אמריקניות. המשחקים נוצלו כדי להתכונן לכל תרחיש ברגעי האמת, ובעיקר לשמור על שקט מקצועי. "אני אוהב להיות במצב שאין הרבה לחץ עלינו, כמו זה שמופעל על נבחרות ארה"ב ויפן", הסביר מאמן הנבחרת אריק הולץ את הצורך של הנבחרת להיות רחוקה מהתקשורת. עוד הוסיף הולץ: "אני רק צריך להרגיש את האנרגיות מישראל ולדעת שהעם עומד מאחורינו, כדי להביא להם את הכבוד שלו הם ראויים".
לצד זאת, בנבחרת מנמיכים ציפיות, גם אם לא מבטלים את האפשרות להגיע רחוק. לנבחרות האחרות - ארה"ב, יפן, מקסיקו, דרום קוריאה והרפובליקה הדומיניקנית - אמנם יש יותר ניסיון, אבל גלאסר מסביר מה ידחוף את ישראל להצלחה: "יש אצלנו אנרגיה מטורפת. הכל סובב סביב הניצחון והמשחק ביחד. לא מדובר בשם המופיע על גב החולצה (שם השחקן; אב"ב) אלא בשם שמופיע על החזה (ישראל; אב"ב). אנחנו יוצרים אווירה חיובית ועומדים אחד מאחורי האחר. זה מה שאפשר לנו להגיע לטוקיו, וזה גם מה שיאחד אותנו במשחקים האולימפיים".
לדברי המאמן הולץ, לכל נבחרת יש סיכוי כמעט זהה לזכות במדליה, אבל הוא מעדיף להתרכז במשהו אחר לגמרי: "אותי לא מעניין אם שמי יופיע בכותרות. מבחינתי, אם ההשתתפות שלנו במשחקים תיצור מומנטום ותגדיל את כמות השחקנים מאלף לאלפיים בתוך שנתיים ול־4,000 בעוד ארבע שנים, זו תהיה המורשת שאני רוצה להשאיר - אחד מאלה שהשרישו את הבייסבול בישראל".
הולץ, שגדל במשפחה יהודית בניו יורק וביקר בישראל ב־2007, קינח בפטריוטיות: "אנו חשים גאווה אדירה לייצג את ישראל. אני ציוני גאה, וכשמנגנים את התקווה הגוף שלי מצטמרר בכל פעם מחדש".
תעשה הנבחרת מה שתעשה בטוקיו, היא בהחלט יכולה להודות על כך שתפסה את אחד מששת המקומות למשחקים הנוכחיים, כיוון שהוועד האולימפי כבר הכריז כי בפריז 2024 הענף לא ייכלל במשחקים שהופיעו לראשונה בברצלונה 1992 ומאז ברצף עד בייג'ינג 2008. מצד שני, ב־2028 האולימפיאדה תגיע ללוס אנג'לס, וכל עוד זה תלוי באמריקנים, הסיכוי לשובו של הבייסבול למשחקים - גבוה מאוד.
