שבוע לפני טקס הפתיחה של משחקי החורף האולימפיים מילאנו-קורטינה 2026, פרסמה נשיאת העצרת הכללית של האו"ם, אנאלנה ברבוק, קריאה רשמית לכל מדינות העולם לכבד את ההפוגה האולימפית.
מעבר להיבט הספורטיבי והסמלי, הקריאה מעוררת גם שאלות גיאופוליטיות, ובראשן האם פתיחת המשחקים עשויה להשפיע על לוחות זמנים של מהלכים צבאיים רגישים, ובראשם אפשרות של תקיפה אמריקנית באיראן.
התאריך שחל אתמול (שישי), 30 בינואר, מציין את תחילתה הרשמית של תקופת ההפוגה האולימפית, שבוע לפני פתיחת המשחקים שייערכו בין 6 ל-22 בפברואר. לפי המסורת האולימפית והחלטות האו"ם, ההפוגה נועדה להבטיח מעבר בטוח לספורטאים, מאמנים ובכירים מכל העולם, ולאפשר את קיומם של המשחקים ללא איום ביטחוני.
בנאומה הדגישה ברבוק כי גם בעידן של מתחים בינלאומיים חריפים, המשחקים האולימפיים מהווים פלטפורמה נדירה לאחדות, דיאלוג והבנה הדדית. "ההפוגה האולימפית מוכיחה שגם בזמנים של פילוג, האנושות מסוגלת למצוא מכנה משותף באמצעות הספורט".
עם זאת, ברקע עומדת המתיחות הגוברת במזרח התיכון והדיווחים על היערכות אמריקנית לאפשרות של תקיפה באיראן. גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי אף שההפוגה האולימפית אינה מחייבת מבחינה משפטית, היא משמשת לא פעם שיקול מדיני וסמלי בהחלטות על עיתוי של מהלכים צבאיים, במיוחד כאשר מעורבות בהן מעצמות מרכזיות החברות באו"ם.
האו"ם, מצידו, שב ומדגיש את תפקידם של המשחקים האולימפיים ככלי לקידום שלום ויציבות. מאז 1993 מאמצת העצרת הכללית אחת לשנתיים החלטה רשמית התומכת בהפוגה האולימפית ובחזון האולימפי.
ההחלטה הנוגעת למילאנו-קורטינה 2026 אושרה בנובמבר האחרון וקוראת למדינות לכבד את ההפוגה החל משבוע לפני פתיחת המשחקים האולימפיים ועד שבוע לאחר סיום המשחקים הפראלימפיים ב-15 במרץ.
השאלה האם הקריאה הנוכחית תתרגם בפועל לדחייה של מהלכים צבאיים, ובהם גם תקיפה אמריקנית אפשרית באיראן, נותרת פתוחה. ניסיון העבר מלמד כי ההפוגה האולימפית היא בראש ובראשונה הצהרת כוונות מוסרית, אך במקרים מסוימים היא מצליחה לפחות לדחות עימותים ולהכניס שיקולים נוספים לשולחן קבלת ההחלטות.
