מורן סמואל: "אם הייתי יכולה הייתי שותקת, דקת דומייה אחרי מה שקרה היום"
האלופה הפראלימפית מפריז 2024, הצהירה כי לא תמשיך לקמפיין נוסף ודיברה על הקושי הגדול של היום: "לסיים עם מדליית זהב ולצרוח את ההמנון זה רגע שלא אשכח כל החיים שלי" • על האמונה העצמית והמסר שהיא מעבירה: "צריך להאמין ולהתמלא בתקווה"
0השמעה
מיצתה.אחרי שריגשה מדינה שלמה, החותרת הפראלימפית של ישראל,מורן סמואל שזכתה היום (ראשון) במדליית הזהב במשחקים בפריז 2024, הצהירה כי לא תמשיך לקמפיין נוסף וסיכמה יום קשה ושמח כאחד.
"כל השנה הזו היא שמחה מהולה בעצב", אמרה סמואל בסיום, "אם הייתי יכולה, הייתי שותקת, דקת דומייה אחרי מה שקרה היום. זו פריבילגיה להיות כאן בבועה הזו ואני מרגישה את זה. לסיים את זה עם מדליית זהב ולצרוח את ההמנון זה רגע גדול שאני לא אשכח כל החיים שלי".
"סוף המקצה היה קשה מבחינת תנאים. בשניות האחרונות כשחוצים את הקו מבינים, ומתפרקים. בהמנון פרצתי בבכי בלתי נשלט, זה הכול ביחד. גם התרגשות, גם הבוקר שעבר עלינו, זה יצא ממני בלי שליטה. פחדתי שלא אצליח לשיר את ההמנון".
סמואל המשיכה: "ארד בריו, כסף בטוקיו ועכשיו אני משלימה את זה עם הזהב על הצוואר. אלה היו שלוש שנים מורכבות, המדליה הזו לא מובנת מאליה אחרי כל הדברים שעברנו כמשפחה גם לפני המלחמה. אין לי דרך לתאר כמה המסע הזה היה שונה, וזה חיזק אותי.
"אני רוצה להעביר את המסר הזה הלאה. היה לי רגע בחיים שאמרתי שנגמרו לי החיים והייתי צריכה לעשות את הסוויץ' ל'נגמרו החיים כמו שהכרתי אותם'. עוד אנשים צריכים לעשות את הסוויץ' הזה.
"תהיו יותר חזקים מהתירוצים שלכם ומהספקות ותעבדו קשה. צריך להאמין בחיים, להתמלא בתקווה. המשלחת הפראלימפית יכולה להיות מגדלור של הדבר הזה. לוס אנג'לס? ממש לא. אני מצהירה שעשיתי את שלי, שיבואו לרשת את מקומי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו