שישים שנים עברו מאז שאנגליה זכתה בגביע העולם, ומאז אותה הנפה של בובי מור, האנגלים חווים שוב ושוב אכזבות. אבל אם יש אומת כדורגל שהאמירה "התקווה מתה אחרונה" מייצגת אותה בצורה מושלמת, זו נבחרת שלוש האריות. הם תמיד מאמינים, תמיד רואים בעצמם מועמדים בכירים ובכל טורניר גדול זה מרגיש שהפעם זה יקרה, ובסוף זה לא קורה.
אבל בניגוד לעבר, הפעם יש ביסוס לאופטימיות: דור מאוד מוכשר שהגיע לפרקו, שני גמרי יורו רצופים, קמפיין מוקדמות מושלם ללא ספיגה, מאמן שכבר הוכיח שהוא יודע לנצח משחקי נוקאאוט וסגל עמוק ומוכשר שכל שחקניו משחקים בטופ העולמי. על הנייר, כמעט שלא חסר דבר.
אבל טורנירים גדולים, עם דגש על טורנירי נבחרות, לא מוכרעים רק על ידי עומק, שיטה או איכות הסגל. הם מוכרעים בזכות התעלות של שחקני על שיודעים להתמודד עם הלחץ ולהופיע ברגעי האמת - ואצל האנגלים האיש שיסמן את הדרך ואמור למשוך את הנבחרת ברגעים הקשים הוא לא הקפטן ומלך השערים הארי קיין וגם לא דקלן רייס, אלא האיש שעוטה את הגלימה מגיל כל כך צעיר - ג'וד בלינגהאם.
יודע להתעלות כשצריך
בלינגהאם, שחגג ביום שני יום הולדת 23, הגיע לטורניר אחרי עונה מורכבת בריאל מדריד, עם פציעות (כתף ושריר אחורי), שינוי תפקוד (ירידת מדרגה בקישור) ובכלל, שנתיים של ירידה מתמדת במספרים אחרי עונת בכורה יוצאת דופן (22/23) עם 36 מעורבויות בשערים (23 שערים ו-13 בישולים), כולל זכייה באליפות ובליגת האלופות.
בנבחרת, לכוכב יש משמעות אפילו גדולה יותר, בגלל היכולת שלו להתעלות כשרוב בני האנוש מתכנסים לתוך עצמם. חמישה מתוך שמונת שעריו במדי אנגליה הגיעו במונדיאל וביורו, כולל שער מרהיב במספרת שהציל את אנגליה מהדחה מול סלובקיה, ובישול לקול פאלמר בגמר היורו.
גם בשלב הבתים בלינגהאם הרים את הרמה, כשכבש שער נהדר מול קרואטיה ששבר את השוויון במחצית השנייה, והיה אחראי עם שער ובישול על הניצחון החשוב על פנמה - שהעניק לאנגליה את ראשות הבית.
קיבל את המפתחות
תומאס טוכל, בעצם הוויתור על פיל פודן וקול פאלמר, נתן לבלינגהאם את המפתחות של הנבחרת ובלי מילים אמר לו: זו הנבחרת שלך. לשחקן ריאל מדריד אין באמת תחליף בנבחרת. לא מורגן רוג'רס ולא אברצ'י אזה יכולים לתת את הנוכחות והגיוון שהוא נותן.
הדקות הטובות של אנגליה בטורניר היו גם הדקות שבהן בלינגהאם הרים את הרמה. פתיחת המחצית השנייה מול קרואטיה וחמש דקות של קסם מול פנמה. במשחקים הבאים, טוכל יקווה לרצפים ארוכים יותר של מעורבות מצד מספר 10 שלו, במשחק הלחץ, בהנעת הכדור ובעיקר בתנועות לאגפים - דבר שייצר שני שערים לאנגלים בשלב הבתים.
מבחינת טוכל, המונדיאל מתחיל עכשיו, מול קונגו. נבחרת שעשתה חיים קשים מאוד לפורטוגל ולקולומביה, משחקת במערך נמוך של 4:4:2, מוותרת על הכדור (25% אחזקת כדור מול פורטוגל, 36% מול קולומביה) ויוצאת למעברים מהירים עם שני חלוצים חזקים (סקאמבו וויסה).
המבחן האמיתי
מול נבחרות כאלה אנגליה זקוקה לבלינגהאם בשיאו. האיש שאמור לזהות את האזורים שבהם ניתן לייצר את היתרון המספרי כשאנגליה דומיננטית עם הכדור, להיכנס לעומק כשקיין יוצא לקו הקישור לגעת בכדור, ובעיקר להיות הראשון שלוחץ אחרי איבוד כדי למנוע מתפרצות ולהחזיר את הכדור לאנגלים.
היום (רביעי, 19:00) מתחיל המבחן האמיתי של בלינגהאם, האיש שכבר בגיל 16 שיחק וכבש בקבוצה הבוגרת של בירמינגהאם, בגיל 17 נמכר ב-30.15 מיליון יורו לדורטמונד ובגיל 20 ריאל מדריד שילמה עליו 127 מיליון יורו והוא הביא לה אליפות וליגת אלופות.
האיש שאצלו לחץ הוא חבר, הוא זה שיחליט לאן אנגליה תלך בטורניר הזה. חמישה משחקים טובים שלו יכולים להחזיר את הכדורגל והגביע הביתה ללונדון.
