תנו לפיפי את הכבוד הראוי: "הפסקת הפרסומות" היא הברקת המונדיאל
כשמזדקנים, משחק כדורגל מרגיש פתאום ארוך מידי • לכן, אין מאושר ממני מהשדרוג של הפסקות השתייה - למרות שברור כי הן מסחריות • מבחינת האוהד, עדיף שתהיה הפסקה מסודרת מאשר להילחם בשלפוחית או לפספס גול • כל שינוי שמקרב את הענף לעולם המודרני הוא מבורך, אז אולי נפסיק להתלונן?
כשמזדקנים, משחק כדורגל מרגיש פתאום ארוך מדי. כדורגלן בערוב ימיו על המגרש כמעט אף פעם לא יסגור 90 דקות - הגוף כבר לא משתף פעולה, ולפעמים גם לא המוח. כאוהד, זה כמעט אותו הדבר.
45 דקות, פלוס 6-10 דקות של תוספת זמן, זה כבר גדול עליי. הרי גם כשאני צופה בבינג' של סדרת דרמה או ריאליטי, אין סיכוי שאשב מול המסך שעה-שעתיים ברציפות בלי לעצור לרגע, לקום ולחלץ עצמות.
לכן, אין מאושר ממני מהשדרוג של "הפסקות השתייה"(או בשמן האמיתי – "הפסקות הפרסומות"), ששתלו באמצע כל מחצית. אני בכלל קורא להן "הפסקת פיפי", כי מגיל מסוים אין טעם להילחם בשלפוחית, ועדיף שתהיה הפסקה מסודרתמאשר ריצה בהולה לשירותים עם הסיכון לפספס גול.
אולי נפסיק להתלונן?
אין דבר מבאס יותר מלהיתקע בשירותים בזמן התקפה מתפרצת, או חלילה בזמן שער. שומעים את הצעקות, אבל אי אפשר לעצור את הזרימה, ובדרך כלל גם לא יודעים מי הבקיע. האם עליי לצאת בריצה עם המכנסיים למטה כדי לחגוג ולהספיק לראות את ההילוך החוזר? או שספגנו, ועדיף להישאר על האסלה ולתת לזמן לעשות את שלו? חרא של התלבטות.
לא רבים חושבים כמוני, מסתבר. שבוע מאז בעיטת הפתיחה של המונדיאל, והתלונה הפופולרית ביותר נוגעת להפסקות ההתרעננות היזומות שנוספו למשחקים. נכון, המניע לפסקי הזמן האלה מסחרי לחלוטין ונועד להגדיל הכנסות - אבל בחייאת, אולי נפסיק להתלונן על כל שינוי ושינוי שעושים במשחק הכדורגל?
כדורגל כבר לא נראה היום כפי שנראה בילדותי. אז שיחקו בלי זרים, עם שני חילופים, עם שניים וחצי מערכים, והיה מותר לבזבז זמן ולהחזיר כדור לשוער ברגל. פעם אפילו הכריעו משחקים בהטלת מטבע - וגם כשהמציאו את הפנדלים היו מי שהתלוננו.
כל שינוי לעולם המודרני הוא מבורך
למעשה, עד היום מתלוננים על חוסר ההוגנות של דו-קרב מהנקודה הלבנה. למרות שכמעט כל שינוי דרמטי בחוקה שיפר את המשחק ואת חוויית הצפייה (למעט אולי גול הזהב, שבוטל במהירות), אוהדים עדיין ממשיכים להתבכיין.
ה-VAR הוציא את הריגוש מחגיגות השער, יאמרו מי שמתגעגעים לריגוש של טעויות שיפוט מכריעות. ההרחבה ל-48 נבחרות הרסה את התחרותיות, יטענו אלה שלא מתרגשים מתיקו של כף ורדה מול ספרד או של קונגו מול פורטוגל. אין כדורגל בלי תלונות ובלי מרמורים.
אבל כל עוד יהיו על המגרש 22 שחקנים, כדור אחד ושני שערים - כדורגל ימשיך להיות הספורט שמשגע את העולם. וכל שינוי שמעדכן אותו לעולם המודרני הוא שינוי מבורך. לפיכך, אני דווקא מבסוט מהמעבר של הכדורגל לארבעה רבעים; השחקנים ישתו ואני אשתין - תנו לפיפי את הכבוד שמגיע לו.
