שבוע שלם של דופק מואץ, אוויר שנתקע בריאות מרוב ציפייה ולחץ, התנקז לערב אחד באצטדיון טרנר. זה אולי לא היה המשחק שיחרוץ גורלות באופן סופי, אבל בחשיבותו לא היה ניתן להפריז. האווירה ביציעים שנצבעו באדום בוהק (למעט כמה עשרות מסתננים בשחור) הבהירה לכולם - זה קרב על הכתר.
על הדשא, התמונה הייתה ברורה כמעט לאורך כל 90 הדקות. הפועל באר שבע הוכיחה, בפעם המי יודע כמה העונה, שהיא הקבוצה האיכותית והמאוזנת ביותר בישראל. בעוד בית"ר ירושלים נשענת על כישרון אינדיבידואלי ופיזיות ויש לה שחקני הכרעה, ב"ש הציגה עליונות טקטית ומצבים מסוכנים.
למעשה, מלבד דקות בודדות של לחץ צהוב-שחור, ניב אליאסי כמעט ולא נדרש למתוח איברים. אף אחד ביציע לא חשב לפני המשחק שזה הולך להיות קל וזה באמת לא היה קל, אבל האמת היא לא הרגשנו מאוימים בכלל מבית"ר לאורך כל המשחק.
יחד עם זאת, היכולת הטובה שלנו לא הספיקה וכמאמר הקלישאה הידועה "מי שלא כובש סופג" והמשחק הזה, שהיה צריך להיגמר בניצחון משכנע ובהצהרת כוונות מהדהדת חמק לנו עם שער בדקה ה-96. אין ספק שהתיקו הזה מרגיש הפסד לכל דבר ועניין ועבור בית"ר סוג של ניצחון. לאוהד כדורגל אין דבר יותר כואב יותר מזה, לאוהד של קבוצה שרצה לאליפות ויודעת שמגיע לה כי היא הטובה בארץ - זה אפילו כואב עוד יותר.
שתי החלטות אומללות, "טעויות של בית סוהר" במונחים מקומיים, של אליאסי ושל הלדר לופז, העניקו לבית"ר מתנות שהיא לא חלמה לקבל. מהצד השני, החמצות בלתי נתפסות בין היתר של רועי לוי וקינגס קאנגווה מנעו מאיתנו לחגוג אתמול ניצחון גדול.
אז נכון שהפועל באר שבע היא הקבוצה הטובה בליגה ומגיע לנו אבל האם זה אומר שהאליפות שלנו בכיס? תחזרו לעונה הקודמת ותבינו שבלקסיקון של הכדורגל המילה "מגיע" לא קיימת.
למרות האכזבה, אני בוחר להסתכל על הדברים הטובים כמו היכולת האדירה של החלוץ הטוב בישראל והוא איגור זלאטנוביץ' כמובן. שנים לא היה לבאר שבע חלוץ אמיתי והנה בלי עין הרע אחד כזה הגיע והוא מתפוצץ.
עוד שחקן ששווה לציין הוא מוחמד אבו רומי ששוב בישל אתמול אבל באופן כללי נראה כי מדובר ברכש יוצא מן הכלל טוב. השחקן שהגיע מק״ש נכנס לנעליים הענקיות שהשאיר דן ביטון באגף ימין, עם איכויות אחרות לגמרי משל דן הוא מספק את הסחורה ועומד בלחץ הצמרת יפה מאוד. חשוב להגיש שגם גיא מזרחי במשחק מעולה. אולי הכי טוב שלו בזמן האחרון.
מי שבוחר לבקר את רן קוזו'ך הבוקר הזה עושה לו עוול גדול ולא בוחר בענייניות. המאמן הכין את הקבוצה טוב ובכלל במשחקים האחרונים הקבוצה נראית מחוברת ואיכותית. הוא לא אשם ששחקנים מחמיצים שערים בטוחים של מאה אחוז.
אחיי ורעיי ליציע, הרימו את הראש והביטו קדימה. אין לנו את הפריווילגיה להתבוסס בעצבות שלנו. אליפות המדינה על הפרק וכבר בשלישי הקרוב אנחנו שוב בבלומפילד שוב מול מכבי ת״א ושם זה אף פעם לא פשוט, זאת בלשון המעטה. מכבי נכנסה שוב למומנטום והפעם עם מגרש מלא המשימה תהיה קשה פי כמה מהמפגש הקודם מולם. כל הפליאוף הזה עמוס במבחנים קשים ואם אנחנו רוצים צלחת בסוף העונה אסור למצמץ לרגע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו