המשחק המרכזי של המחזור השישי הביא לנו אחד המפגשים החמים שיש לכדורגל שלנו להציע, כשהפועל ת"א אירחה בבלומפילד את בית"ר ירושלים. שני מועדונים שההווה שלהם נצבע בחמישים גוונים של אפור וחולמות על רוכש שיהפוך את עתידן לורוד ויחזיר ימים כקדם.
למרות שבית"ר ירושלים לא הרשימה העונה, וזו בלשון המעטה, וההתקפה שלה היא השנייה הכי חלשה בליגה, ניר קלינגר החליט לפתוח במערך של 5:4:1, כשוורד ואיינבינדר, שני האקסים של בית"ר, פותחים ברביעיית האמצע וליידנר המוכשר, מקבל את החופש לצאת קדימה על כל קו שמאל.
ארווין קומאן מנגד, סבל מחיסורים רבים, בעיקר בחלק האחורי, מה שגרם לו להמר על רביעייה קדמית (כי אם אין איכות הגנתית, עדיף כבר ללכת בכל הכח על התקפה ולנסות לנצח שם), כששועה משחק מאחורי בואצ'י וג'אסי וזריהן פותחים בכנפיים.
הבשורה הטובה מבחינת ההולנדי היתה החזרה לכשירות של השחקן הכי מוכשר שצמח בבית"ר בעשור האחרון, אביאל זרגרי, שלראשונה העונה עלה בהרכב.
במחצית הראשונה היה נדמה שבית"ר עושה הכל כדי לתת להפועל להבקיע, אבל האדומים לא ידעו לקחת. שועה, זה שאמור היה לקבל את הכדורים מהקישור האחורי ולעשות את היתרון במרכז, שוטט לו במגרש להנאתו, נכנס לעשרה תיקולים, הפסיד בכולם ואיבד שבעה כדורים.
בנוסף, בית"ר התעקשה להניע כדור כשהפערים בין החוליות שלה עצומים מה שאפשר לאדומים לחטוף כדורים (לחטוף זה תחאור מחמיא, יותר לקבל מסירות מהיריבה), לתקוף את ההגנה המבולבלת של הבית"רים ולייצר 10 מצבי בעיטה במחצית (4 למסגרת) וזאת למרות שהחזיקו בכדור רק 44% מהזמן.
קומאן הגיב במחצית השנייה כשהכניס את הזר החדש קאמסו מארה ועבר ל-4:3:3 נמוך, ויתר על הכדור, וקיווה שהמשחק ייגמר לפני שיספוג. אבל לצערו, 4 דקות בתוספת הזמן שלומי אזולאי, המחליף של קלינגר שחגג אתמול יום הולדת, עשה צדק וכבש את שער הניצחון אחרי הגבהה נהדרת של בן ביטון, המצטיין במשחק.
בית"ר ירושלים קבוצה עם המון בעיות, על המגרש ומחוצה לו. סגל מבולגן, מאמן שכנראה לא ידע לאן הוא מגיע ומה מחכה לו ורב חובל שנטש את הספינה השוקעת רגע אחרי שהשיט אותה לתוך הקרחון. אם בית"ר לא תמצא רוכש או שתעשה שינוי חד בניהול ובגישה למשחק (הסגל הזה לא יכול לשחק כדורגל לוחץ והתקפי), צפויה לה עונה קשה מאוד ואולי מאבק עם היריבה העירונית על הישרדות בליגת העל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו