אין אליפות יותר צודקת מזו שהפועל באר שבע זכתה בה. מתחילת העונה היא הייתה הקבוצה הכי חזקה, מאומנת ודומיננטית בליגת העל. היא הכתיבה את הקצב ושמרה על סגנון המשחק שלה בכל מגרש ומול כל יריבה.
בכדורגל כמובן הכל יכול לקרות, ודברים יכולים להשתבש וללכת לכיוונים לא צפויים - אבל אם מסתכלים מבחינת רמת המשחק, שוב אותה הדומיננטיות והאינטנסיביות, הייתה קבוצה אחת מעל כולם. בזמן שקבוצות אחרות קרסו תחת העומס של שני משחקים בשבוע, הפועל באר שבע הגיעה לשיא פיזי ומנטלי. אין ראויה ממנה לחגוג אליפות כל כך מרגשת.
אפשר להיכנס להשוואות לעומת אליפויות קודמות של באר שבע, למשל בשאלה אם ההשפעה של קינגס קאנגווה היא כמו של טוני וואקמה ואם לוקאס ונטורה הוא ג'ון אוגו החדש, אבל לכל קבוצה יש את האיכות שלה ואת האפיון שלה. הדבר היחיד שמטה את הכף לטובת הקבוצה ההיא של השנים 2015-2018 הוא הרצף המטורף של שלוש האליפויות, אבל אם שופטים לפי עוצמה ויכולת, אני חושב שמה שנעשה השנה ראוי להערכה רבה.
מעבר למחמאות המוצדקות למאמן רן קוז'וך, לצוות שלו, לבעלים אלונה ברקת, לתלכיד של השחקנים ושל ההנהלה - קצת נשכח מאור הזרקורים מאמן הכושר מיכאל ברוש. הוא גדל במועדון, עבר במחלקת הנוער, היה מאמן כושר שני, והיום כשרואים איך הקבוצה מתפקדת ברמה הפיזיולוגית תחת עומס כזה, אפשר לומר שיש פה מאמן כושר ברמה הכי גבוהה. תענוג לראות איך הקבוצה עמדה בכל האתגרים שהיו לה.
חזקה מכל קושי
יהיה מאוד קשה בגמר הגביע מול מכבי תל אביב בעוד יומיים. הוא ייערך במגרש ניטרלי (טדי), למכבי יהיה את הקהל הגדול שלה שידחף אותה, והפועל באר שבע תגיע אחרי החגיגות של האליפות. אומנם יש מספיק זמן להתאושש מהן ולהגיע מוכנים, אבל זה עדיין יהיה שם ברקע.
עם זאת, אני לא אופתע אם הקבוצה הזו תגיע מאופסת ועם הרגליים על הקרקע גם לגמר הגביע. מה שהשחקנים האלה הוכיחו השנה זה שכל דבר אפשרי, שאין קושי או מכשול שהם לא מסוגלים לצלוח. הפועל באר שבע בהחלט יכולה לעמוד גם במשימה הזו ולעשות היסטוריה - זכייה בדאבל.
*הכותב הוא שוער ומנכ"ל לשעבר של הפועל באר שבע
הביא לפרסום: עוזי ניסים
