דניאל פרץ הגשים באוגוסט 2023 חלום של כל ילד. השוער הישראלי, ששיחק עד אז במכבי תל אביב, עבר לאחד המועדונים הגדולים בעולם - באיירן מינכן. מאז, במשך שנה וחצי הספיק לעבור לא מעט טלטלות - לצד רגעי שיא במונחים של כדורגלן ישראלי.
פרץ נפצע כמה פעמים ופספס הופעה היסטורית עם ישראל במשחקים האולימפיים בפריז, ערך במדי מועדון הפאר הגרמני 7 הופעות בסך הכל, וגם מחוץ לכדורגל רשם רגע אישי מרגש - כשהתארס לבת זוגו וכוכבת הפופ הישראלית נועה קירל. בחודש שעבר, בזמן שרבים בישראל עוקבים אחריו מרחוק, ערן נבון הצטרף לפרץ במינכן וקיים איתו ראיון נרחב ובלעדי, שיתפרסם במלואו בסוף השבוע במגזין "שישבת" ובאתר "ישראל היום".
פרץ הוא בנם הבכור של אייל (59), מנהל עבודה ב"דניה סיבוס", ושל דניה (50), עובדת בתחום החינוך. יש לו שתי אחיות, שלי (22), ונטלי (19). סבו מצד אביו, דוד ז"ל, שהלך לעולמו כשדניאל היה בן 7, היה גם הוא שוער. דניאל נוהג לספר איך כבר כילד קטן עבר ליד חלון ראווה, ראה כפפות שוער ונדלק.
"ראיתי בכל יום סרטונים של נוייר"
כשהיה נער צעיר נהג לראות, כך הוא מספר, "כל יום" סרטונים של השוער האגדי של באיירן מינכן ונבחרת גרמניה, מנואל נוייר. לפתע מצא את עצמו מתאמן לצידו. "לקח לי חודש לעכל את זה", הוא אומר. "התרגשתי מאוד. אני נמצא במחיצתו של המודל לחיקוי שלי! לא עיכלתי שאני רואה אותו במציאות".
איך היחסים ביניכם?
"מנואל הפך ממש לאח שלי, למדריך, למנטור מכוון. הוא היה שם בשבילי מהרגע הראשון. הפכנו לחברים טובים, וגם כשנפצעתי, כשהייתי בישראל במנוחה, דיברנו והתכתבנו".
רצה הגורל ונוייר נפצע העונה לפני פציעתו של פרץ, והישראלי מספר שגם כשהחליף אותו בשער, השוער הגרמני פירגן לו. "הוא כל הזמן רוצה בהצלחתי ובהצלחת הקבוצה. באימונים, כשהוא רואה משהו שאני יכול לעשות יותר טוב, הוא בא ונותן לי טיפים. מבחינתי זה לא מובן מאליו וזו גם אחת הסיבות שרציתי להישאר במועדון. אני לומד המון כל יום, כל אימון, כל משחק. אני באמת רואה איך אני הופך לשוער יותר טוב".
ועדיין, כרגע הוא מתלבט רבות אם להישאר בקבוצה. יותר מכל הוא רוצה לשחק, והדבר הזה יהווה שיקול מרכזי בהחלטות שלו בקיץ הקרוב. בהחלט ייתכן שאם תונח בפניו הצעה מקבוצה גדולה, הוא יושאל מבאיירן כדי לשחק ולהתקדם.
"אספר לך משהו", הוא חושף. "היתה לי הצעה עכשיו, בחלון ההעברות של החורף, שלא פורסמה אבל היתה כבר סגורה ב־95 אחוז. בסוף החלטתי לא ללכת לקבוצה שהיתה מעוניינת".
טוב, אתה חייב להגיד באיזו קבוצה מדובר.
"אני לא יכול, אבל זו קבוצה מוכרת. אסביר מה קרה: לפי הפרוטוקול הרפואי הייתי צריך לחזור למגרש כחודש וחצי אחרי שהייתי עובר לאותה קבוצה. הם היו מוכנים לכך, אבל אני החלטתי שזה לא טוב עבורי. אני חושב שבמצב הנוכחי, עדיף לי לסיים את העונה כאן בבאיירן ולהתחרות על מקומי, ובסוף העונה לבחון מה קורה".
אתה מרגיש שכששיחקת הוכחת שאתה יכול להיות השוער הראשון?
"הצוות המקצועי היה מרוצה מאוד מההופעות שלי. מבחינתי תמיד אפשר להיות יותר טוב, כי אין דבר כזה מושלם, אבל גם אני הייתי מרוצה".
אחרי שנפצעת, באיירן הזדרזה להחתים את יונאס אורביג בן ה־21, שהגיע מקלן מהליגה השנייה. זה לא פגע בך?
"לא. היה צפוי שהם יעשו כך. רק עכשיו חזרתי להתאמן עם הקבוצה, וברור שאני מגיע להתחרות על מקומי. בוא נעשה סדר - המטרה שלי היא להיות השוער הראשון, אבל כרגע אני לא קרוב לזה. אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. אני יודע שאני מרוויח פה כל יום ולומד המון.
"הכל פה שונה, גדול, מרשים, מקצועי. יש לנו מתחם ענק עם ארבעה חדרי כושר ומעטפת מטורפת מא' ועד ת'. אתה יודע, אפילו בדיקות דם אנחנו עוברים כל יומיים כדי לדעת מה מצב הגוף. זה עולם אחר".
