הפועל ת"א הייתה אחת הקבוצות הכי מסקרנות בפתיחת העונה. העונה ה-100 של המועדון, בעלים חדשים עם ניסיון ניהולי מהספורט האמריקני (היה חלק מהניהול ב-3 קבוצות NBA) ומהכדורגל העולמי (DC יונייטד מה-MLS ופלימות' שאותה עזר להעלות מליג 1 לצ'מפיונשיפ) ותקווה גדולה לשדרוג משמעותי ניהולית ומקצועית.
תוסיפו לזה קיץ מוצלח של שחקני הבית בנבחרות הצעירות, חזרה של אחד מאהובי הקהל עומרי אלטמן ותחושה שיש השקעה, ניהול עדכני ורצון להעלות את התקציב ותקבלו עוד סיבות לאופטימיות מבחינת האוהדים. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד.
ההנהלה החדשה של הפועל ת"א הרגישה כבר מהחודש הראשון, כמו אדם שנקלע לשדה מוקשים ובמקום לנוע לאט ובזהירות בין המוקשים, פשוט דורכת במכוון על מוקש אחרי מוקש.
אומרים שאימון רע מוביל לתחתית, אבל ניהול גרוע מוריד ליגה. אז ההתנהלות של הפועל ת"א עם מאמנים העונה, משלבת את שניהם בצורה מושלמת ומביאה אותה למצב שהיא צריכה שמנהל הקבוצה שלה, סלים טועמה, יעשה ניסים כדי שהקבוצה המפורקת באדום תישאר בליגה.
הפועל ת"א טעתה העונה בכל ההחלטות החשובות שלה, אבל ההבאה של יוסי אבוקסיס בתחילת פברואר, הייתה הטעות ההדדית הכי גדולה שנעשתה בכדורגל הישראלי העונה ואם תרצו, בעונות האחרונות, ואי אפשר להגיד שהכתובת לא הייתה על הקיר.
הרי אבוקסיס עצמו, עשה בדיוק את אותה טעות בעונת 20/21, כשעבר במהלך העונה מב"ש לבני יהודה וסיים עם ירידת ליגה. הפעם המעבר היה אפילו יותר בוטה, בגלל היריבות בין הפועל לבית"ר ירושלים.
אבוקסיס והפועל התעלמו מכל הנורות האדומות והסימנים המקדימים, הלכו על המהלך הזה, אחרי שהפקירו את הקבוצה ליותר מחודשיים ללא מאמן אמיתי, ושילמו ביוקר.
10 משחקים אבוקסיס אימן את הפועל ת"א – הוא לא עלה אף פעם עם אותו הרכב, לא היה סגור על מערך, על סגנון, הקבוצה לא הבקיעה 693 דקות ברצף והיא מוצאת את עצמה שלושה מחזורים לסיום העונה רחוקה 3 נקודות מחוף מבטחים כשהיא מתפללת שמנהל הקבוצה, סלים טועמה, ישנה את האווירה ויצליח לעשות נס ולהשאיר את הקבוצה בליגה.
יוסי אבוקסיס נפגע קשות מההחלטה שלו לעזוב את ב"ש במהלך העונה ולעבור מיידית לבני יהודה. לקח לו שנתיים לשקם את קריירת האימון שלו ולבסוף הוא עשה את זה בצורה מרשימה, עם עזרה של הבוסחבר לשעבר ברק אברמוב, שמינה אותו למאמן בית"ר ירושלים בקיץ לא פשוט ואבוקסיס גמל לו כשלקח קבוצה מפורקת וסיים עונה עם זכייה בגביע המדינה.
אבל אז הגיע הפיצוץ עם אותו אברמוב ובמקום לנוח בבית, לצאת להשתלמות או סתם לנקות את הראש והנפש עד לתחילת העונה הבאה, אבוקסיס בחר לעבור מיידית להפועל ת"א, קבוצה לא מאומנת שעברה חלון רע מאוד בינואר ומשם הכל היה במסלול התרסקות.
הכישלון העצום של אבוקסיס בהפועל ת"א, הוא אולי מכה אחת יותר מידי מבחינתו וכתם שיהיה לו קשה להסיר. זה לא רק המאזן המזעזע שלו בהפועל, זו גם הדרך, ההחלטה עצמה שהיא בעייתית מכל כך הרבה בחינות וגם ההצלחה של בית"ר אחרי שהוא עזב, שבמובן מסוים מדגישה אפילו יותר עד כמה ההחלטה שלו הייתה אומללה.
כולנו עושים טעויות, זה חלק מהחיים. מי שלא עושה, לא טועה. הטעויות שלנו מלמדות אותנו ועוזרות לנו להתפתח כבני אדם וכבעלי מקצוע. אבל אם אנחנו חוזרים על אותה טעות, במקרה של אבוקסיס – בדיוק אותה טעות, אנחנו בבעיה ולרוב התוצאות יהיו בהתאם.
הפועל ת"א מצידה, עשתה מהלך נואש, אבל מתבקש. חן סול, אדם מסור, חרוץ וישר, קיבל תפקיד שגדול עליו בכמה מספרים, אבל היה אמיץ והגון מספיק כדי לקחת את ההחלטה הנכונה, להודיע לאבוקסיס שהוא מסיים את תפקידו, בניסיון אחרון למנוע ירידת ליגה, כי היה ברור שאם אבוקסיס ממשיך, הקבוצה לא תוכל לעשות את זה.
סול הגדיל לעשות ואחרי שהודיע לאבוקסיס, לקח אחריות והתפטר, דבר נדיר במדינתנו בימים אלו ולא רק בספורט. אולי המהלך הזה של סול, יפצה על חלק מהטעויות שנעשו העונה ובזכות המהלך הנואש הזה, הקבוצה תישאר בליגה. וגם אם לא, לאוהדים האדומים יש סיבות לאופטימיות לגבי ההמשך וזאת במידה ואכן הקבוצה תימכר למשפחת ספרא.
במקרה כזה, גם ירידת הליגה, אם אכן תהיה, תעזור לבעלים החדשים לנקות את החוליים שנצברו בשנים האחרונות, לבנות קבוצה בריאה סביב שחקני מחלקת הנוער של המועדון שיחזירו את הקבוצה לליגת העל ומשם להתקדם, להגדיל את התקציבים, להביא את האנשים הנכונים והכל כדי לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי, מקום שמועדון גדול כמו הפועל ת"א צריך להיות בו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו