"פחות אבל עוד כואב" כתב יהונתן גפן ז״ל עבור יהודה פוליקר, בשירו שהפך לאחד המזוהים ביותר עם האמן הנערץ. זה גם מה שמרגישים אוהדי הפועל באר שבע הבוקר (ראשון) אחרי הניצחון על הפועל ירושלים אתמול. שכן האכזבה מהתיקו בשבוע שעבר נגד מכבי נתניה עדיין איתנו.
פחות כאמור זה עדיין פוגע ומיד עם שריקת הסיום בטדי, רבים מאיתנו התחילו להכות על חטא איבוד הנקודות מול מכבי תל אביב בטרנר בדקה ה-97, על הפספוס מול מכבי נתניה. הרבה "מה אם אולי…".
אמנם עשינו ניצחון יפה וחשוב אתמול אבל ניכר שהפועל באר שבע משחקת על אדי הדלק. יותר נכון על אדי ספריי הקסם של הפיזיותרפיסטים ועל זריקות משככי הכאבים. גפן ז"ל ספר כבשים כדי להירדם בלילה, אוהדי הפועל באר שבע סופרים שחקנים פצועים.
מדי שבוע עוד שחקן נגרע מהסגל ומסיים את העונה בעקבות פציעה והשיירה אל עבר היציע עודנה מוסיפה להתארך. לפני המשחק זאת הייתה ההודעה על עדן שמיר, אחרי המשחק על רותם חטואל. את הברך של מריאנו בריירו מחזקים מדי שבת עם פיגומים, שגיב יחזקאל והלדר לופז מבלים דקות ארוכות כל משחק על הדשא בעוד האחרון גם עלה עם תחבושת.
מיגל ויטור, שאיתו הקבוצה נראית פשוט קבוצה אחרת משחק בלית ברירה, וכל משחק שהוא מסיים על הרגליים נגמר בברכת הגומל. לכך צריך להוסיף שהרבה שחקנים לא בכושר משחק ולא מצליחים להציג יכולת אישית גבוהה. לאור כל זאת, להפועל באר שבע כמעט ואין מה למכור בפליאוף השנה.
למרות זאת ראינו אתמול עד השער המצמק של הפועל ירושלים רק קבוצה אחת על המגרש. אמנם גם אנחנו לא עשינו משחק גדול, אבל המארחים לא נתנו לעמרי גלזר לעבוד קשה. המשחק יכול היה להיגמר בתוצאה גבוהה יותר אבל למה להקל על הקהל ולתת לו משחק אחד רגוע אם אפשר להלחיץ?
הרי הגענו לטדי בידיעה שנגמר המאבק, רצינו סך הכל לפצח גרעינים, לשתות קולה, להעביר שבת צהריים רגועה ולחזור הביתה. מפה חשוב גם לפרגן לצוות המזנון בטדי שבדומה לדוחא ולאצטדיון העירוני בקריית שמונה, מוכרים גרעינים בעידן שבו הם נעלמו כבר מכל אצטדיון מודרני.
כאמור זה היה עוד משחק שוויטור טאטא את שחקני ההתקפה של הפועל ירושלים. התלות בו כרגע היא הבדל בין ניצחון להפסד. ככה פשוט. רועי גורדנה, שגורר גם הוא פציעה, נתן שוב משחק טוב עם בישול בעוד שהבשורה המיתית הגיעה סוף סוף מהחלק ההתקפי. בשעה טובה שני החלוצים שלנו כבשו והביאו את הנקודות. שני שערים גדולים יש לציין.
איבוד הנקודות של מכבי תל אביב אתמול מקדם אותנו עוד צעד אל עבר הבטחת המקום השני, שיהיה עבור החניכים של ברדה והמאמן עצמו הישג לכל דבר ועניין. בקבוצה, ביחס ליריבות שלה לצמרת, לא הושקעה אותה ההשקעה הכלכלית ובכל זאת, הפועל באר שבע נותנת מאבק על תואר האליפות כמעט עד הסוף. אנחנו שומרים על יציבות בשלישייה הראשונה מה שהופך אותנו לדיירי קבע בצמרת הטבלה.
למרות הסיכויים הנמוכים, נשב היום בערב מול מרקע הטלוויזיה ונאחל למ.ס אשדוד לעשות הפתעה. אין באמת תקווה גדולה אבל נשמח לעוד קצת עניין בליגה. בכל אופן, בשבוע הבא מכבי חיפה בטרנר, בסיטואציה ריאלית הם יגיעו לחגוג אצלנו אליפות. יהיה אשר יהיה אסור לתת לזה לקרות.
