אוהדי הפועל באר שבע התעוררו לבוקר של אכזבה ותחושות קשות. אמנם המשחק אתמול (שני) היה חשוב יותר עבור מכבי תל אביב מאשר עבורנו, שכן עבורם זה היה משחק על עונה שלמה, אבל גם אנחנו עלינו למשחק סופר חשוב, כאשר ניצחון אדום היה שובר אותם מנטלית ומוציא אותם מהמרוץ לאליפות.
הייתה תחושה שהפעם אפשר לנצח אותם בבלומפילד לראשונה בליגה אחרי שלא עשינו את זה בשנים האחרונות, אך כנראה שגם השחקנים לא היו דרוכים יותר מדי ומלבד עשר דקות טובות בפתיחה ועוד כמה בודדות במחצית השנייה, הם פשוט לא הופיעו למשחק למרות תמיכה אדירה של כ-3,000 אוהדים נרגשים ונלהבים בשער 5.
פגשנו אתמול קבוצה לא בשיא גדולתה, והתקווה שליוותה אותנו היא שאליניב ברדה יכין שוב את הקבוצה בצורה מיטבית כפי שידע בעבר להכין למשחקים גדולים. עם זאת, לא היה שחקן אחד שאפשר לציין לטובה, לא איימנו באמת על השער של מכבי שידעה לסגור אותנו היטב וככה אי אפשר לנצח אותם בבית.
צריך להודות ביושר, ברדה ניהל את המשחק בצורה לא טובה. אין לי ביקורת על ההרכב שפתח, מדובר בכזה שהוכיח את עצמו במשחקים קודמים ולבקר בדיעבד זאת לא חוכמה גדולה, אך כן יש מקום להעיר על חילופים לא מובנים, כאשר הבולט מכולם היה החילוף של טיבי במקום שמיר במחצית.
לא ברור למה המאמן, שעשה חילוף מאולץ בשלהי המחצית הראשונה כשהכניס את בראיירו לעמדת הבלם במקום ויטור הפצוע, לא בחר להכניס את דור מיכה הפעלתן במקום קשר אמצע. כניסתו המאוחרת יותר שינתה את המשחק מעט והקבוצה נראתה דינאמית יותר. אין ויכוח - הוא צריך לפתוח בכל משחק, בטח בזמן כשרמזי ספורי נעדר.
גם הצבתו של מיגל בהרכב למרות שלא התאמן כל השבוע הייתה חסרת אחריות, אם הוא יעדר מספר שבועות בעקבות המשחק אתמול הרי שלא היה שווה לסכן אותו. מלבד זאת מהמשחק הזה יצאנו גם עם פציעה של בריירו, ככה שהיה מדובר בערב שחור עבורנו.
אחרי שאמרנו את כל זה, צריך להזכיר שגם כבשנו שער בדקה ה-93 שנפסל בהחלטה שנויה במחלוקת בדמות נבדל מינורי. גם אם הייתה הצדקה טכנית כלשהי, התחושה שלנו היא שלמכבי תל אביב ומכבי חיפה בחיים לא היו פוסלים שער כזה חשוב בדקה כזאת קריטית.
אחלה גיא פרימור
עוד מקרה מדובר שהתרחש בסיום המשחק נגע לתנועת היד המשולשת שביצע מנכ״ל המועדון גיא פרימור אל עבר האוהדים הצהובים. אולי האירוע הזה לא היה ראוי למנכ״ל מועדון אבל בחייאת, לא מדוברה פה בטלית שכולה תכלת, הדיווחים מדברים על כך שהם קיללו וזרקו חפצים על הספסל שלנו לאורך כל המשחק. בכדורגל יש אמוציות ולפחות מבחינת אוהדי הקבוצה, התנועה הזאת זיכתה את פרימור בנקודות.
כניסתו של המנכ״ל הצעיר שהגיע מבחוץ ונכנס לנעליים הגדולות של סמל המועדון אסי רחמים, לוותה בחשש שהוא לא ידע להבין ולהזדהות עם הקהל המקומי, אבל פרימור עושה עבודה טובה, מבין ומתחבר לעיר ולאנשים וחושב כל הזמן אין אפשר לשפר את "חוויית" הבילוי עבורנו במגרשים. שכל יפי הנפש והצדקנים ישחררו אותנו, אחלה גיא, המועדון צריך לתת לו גב.
למרות האכזבה יש לזכור שהמשחק הזה לא שינה הרבה ושהכול עוד פתוח. המרחק ממכבי חיפה הוא לא גדול ומלבד זאת, אי אפשר אחרי ניצחון אחד להכריז על ריצה לאליפות ואחרי הפסד אחד להרים ידיים. זה לא רציני. הליגה עוד ארוכה, גם מכבי וגם חיפה לא בכושר שיא בלשון המעטה, צריך להרים את הראש ולהמשיך הלאה. המבחן שלנו יהיה להחזיר את טרנר להיות שוב מבצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו