אליניב ברדה הוא אגדה באר־שבעית. הילד שגדל במועדון, עשה סיבוב בחיפה ובת"א, יצא לתקופה מאוד מוצלחת בבלגיה וחזר כדי להפריח את הנגב ולהביא אליפות אחרי 40 שנים במדבר, קיבל עם פרישתו את משרת המנהל המקצועי במועדון. זה נראה כמו מינוי טבעי שיימשך שנים קדימה. תפקיד עם חשיבה לטווח ארוך וללא מדבקת פג תוקף באופק.
כל מה שהוא היה צריך זה להסתדר עם הבעלים, לבנות לעצמו מסגרת תפקיד ותחומי אחריות ברורים - ובעיקר לא להתפתות לרדת לקווים כמו רבים וטובים לפניו, שהפכו מסמלים בלתי נשכחים במועדון לאקסים מיתולוגיים. אבל הגעגוע לאדרנלין, לריגושים ולעבודה היומיומית על כר הדשא המשיכו לבעור בתוכו ללא הפסקה גם אחרי הפרישה, ומה שהפיל סופית את האסימון היה המסע הנפלא של ב"ש בגביע המדינה בעונה שעברה שבסופו, עם ההנפה (הרבה בזכות המאמן), אחרי ניצחון על מכבי חיפה, ברדה הבין שאימון זה הייעוד שלו.
ברדה לקח סיכון גדול. הוא התחיל את קריירת האימון שלו עם אפס ניסיון. פפ גווארדיולה הכין את עצמו כשחקן לאימון, כשנסע לשחק במקסיקו כדי ללמוד מחואנמה לילו (שבהמשך הפך לעוזרו המיתולוגי), טס לארגנטינה כדי לעשות סשן מחשבות אצל מרסלו ביילסה ואימן שנה בברצלונה ב'. מבחינת ברדה, כנראה הפיתוי היה גדול מדי, והוא לקח איתו את השותף האולטימטיבי, מאור מליקסון, ושניהם יצאו לדרך.
לזכותם ייאמר שעד עכשיו זה נראה טוב והם משתפרים תוך כדי תנועה. ברדה הגיע לקבוצה אחרי מאמן שלא היה אהוד ביציעים, ובעיקר בחדר ההלבשה, מה שעזר לו בצעדיו הראשונים להרוויח המון התלהבות מהשחקנים שחיפו על חוסרים טקטיים.
בהמשך ברדה הראה עקומת למידה יפה, ניהל מצוין משחקים, הגיב טוב למה שקורה על כר הדשא ולקח מהמאמן שהביא איתו שלוש אליפויות לב"ש, ברק בכר, רעיונות, שאותם התאים לקבוצה שלו.
ללמוד מהתקופות הרעות
לטעמי, שני המשחקים הטובים ביותר של ברדה עד כה הם חצי גמר הגביע מול מכבי ת"א, שאליו התכונן בצורה נהדרת, הגיב מצוין למשחק ונתן נוקאאוט למלאדן קרסטאיץ'; והמשחק בשבוע שעבר בלוגאנו, שבו ב"ש הגיעה למשחק חוץ לא פשוט באירופה, שיחקה במערך נכון כדי להביא תוצאה, והחילופים של ברדה היו החותמת הסופית לניצחון. התמונה שמספרת הכי טוב עד כמה ברדה המאמן הוא עדיין שחקן בנשמה הגיעה עם השער השני בשווייץ, של אסטריט סלמאני, שבו רואים את ברדה מבצע במדויק את תנועת הבעיטה יחד עם הכובש, ברגע קסום מבחינתו.
יחד עם זאת, לברדה צפויה עונה לא פשוטה. הוא יתמודד עם שני המאמנים הכי מצליחים שהיו פה בעשור האחרון ועם שתי קבוצות, מכבי ת"א ומכבי חיפה, שנראות איכותיות יותר מב"ש. נוכח זאת, יהיה מעניין לראות איך ברדה יתמודד עם רגעי אי־הצלחה, בידיעה שמקום שלישי ייחשב לירידה לעומת העונה שעברה.
הדבר החשוב בהתמודדות עם תקופות רעות הוא ניסיון, ומכיוון שהתקבלה ההחלטה שברדה יתגלח על הזקן של ב"ש, מתבקשת סבלנות. ברדה וב"ש הם שידוך משמיים, וכדי שהנישואים הללו יחזיקו מעמד זה יצריך הרבה יותר מאהבה, ואני מקווה שבכדורגל שלנו, חסר הסבלנות, נמצא הכלה של תקופות רעות ומחשבה ארוכת טווח שיאפשרו לשידוך הזה להמשיך שנים ארוכות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו