שיטת המשחקים בליגה הלאומית שונתה בעונה החולפת. לפי התקנון החדש מי שזוכה במקום הראשון עולה מיידית לליגת העל ולא הולכת לפלייאוף. מכבי רעננה עשתה את זה בגדול וכבר באפריל היא הייתה בליגה הבכירה בלי כאב הראש של מאבקי הפלייאוף.
הסיפור הזה מוכיח את השליטה של הקבוצה מהשרון בליגת המשנה. רעננה שהייתה בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 קבוצת צמרת בליגת העל, עם שחקנים כמו קלי מקארתי ותומר שטייינהואר, עושה קאמבק גדול לבמה הראשית של הכדורסל הישראלי.
על העלייה ההיסטורית והמאוד משכנעת חתום שי סגלוביץ' שעולה ליגה עונה שנייה ברציפות. בעונה שעברה עשה זאת עם הפועל גלבוע/גליל, אך לא המשיך בקבוצה. זאת תהיה הפעם הראשונה של המאמן בן ה-40 כמאמן ראשי שמתחיל עונה בליגה הראשונה. בקריירה שלו הוא היה פעם אחת מאמן ראשי וזה קרה לפני מספר שנים במהלך העונה בעירוני נהריה.
"אני מגיע מספיק מוכן"
ליגת העל מקבלת עוד כוח חדש ומבטיח בדמותו של סגלוביץ', שמאחוריו כבר לא מעט שנים בצוותי אימון וכמעט שש שנים של אימון בליגה הלאומית: “אני מסמן וי על היעד שהיה לי. רציתי להגיע דרך הדלת הראשית. אין לי בעיה שההזדמנות הראשונה מגיעה בגיל 40, הייתי לא מעט שנים בליגה השנייה".
"בנהריה אימנתי בקבוצה שהייתה אמורה לעלות ליגה ולא הצלחתי, בגלבוע הצלחתי לעלות אבל הם החליטו לא להמשיך איתי", אמר. "אין לי בכלל בעיה של חוסר ניסיון. לא רואה הבדל גדול בין קבוצה בלאומית שמתנהלת כמו קבוצת ליגת העל לבין לאמן בליגה הבכירה. יש התרגשות שזה חלק טבעי, אבל אין חשש, אני מגיע מספיק מוכן".
ההחלטה של הגלבוע לא להמשיך איתך אחרי שהעלית אותם ליגה פגעה בך?
"אם הייתה פגיעה זה היה בעיקר מהדרך. אני מכבד כל החלטה, אבל זה היה צריך להיעשות מוקדם יותר. ברור שזו הייתה אכזבה בגלל הדרך שעשינו, לקחתי את הקבוצה מהמקום העשירי לאליפות הליגה הלאומית".
איך עליתם העונה בצורה כל כך משכנעת?
"השיטה השפיעה. הבנו שאנחנו צריכים להיות מההתחלה בכושר גבוה. ההבנה הייתה שאי אפשר לחכות ולהשאיר דברים ליד המקרה. מבחינת 'חוק הצעירים' היינו מסודרים עם שחקן כמו אפי טיומקין. הישראלים שלנו היו פקטור מרכזי ולראייה הזרים שלנו לא הובילו במדדים של הליגה. מעל הכול היינו קבוצה והיינו רעבים יותר".
"רצינו שיוגב אוחיון יישאר, הפערים היו גדולים מדי"
יוגב אוחיון היה אחד מגיבורי העלייה, אבל החליט לא לעלות עם הקבוצה ולחזור לעירוני נהריה. "שני הצדדים רצו המשכיות, אבל זה לא הבשיל בפן הכספי", חשף סגלוביץ'. "הוא קיבל הצעה גבוהה מאוד בנהריה, הוא לא צעיר וצריך למצות את הקריירה שלו עד הסוף ולשים בסל כמה שאפשר. אלה היו פערים שלא היה ניתן היה לגשר עליהם ולא הייתה ברירה אלא להיפרד.
"יוגב, גם בגילו, הוא רכז של ליגת העל והוא זה שיצר לנו חיבור שאיפשר לנו לעמוד במטרה. הוא עובד קשה ומדביק את כל הקבוצה. אחרי שהוא הלך ייווצר חלל וזה לא תפקיד של שחקן אחד למלא אותו, נצטרך כמה שחקנים שיירתמו למסע הזה".
רעננה של העבר הייתה כאמור קבוצת צמרת שאפילו שיחקה בעבר בסופרוליג. היא חוזרת לליגת העל אחרי 23 שנה ויש לה ציפיות לתקוע יתד. על הצמרת הגבוהה כמו בעבר לא ידברו בשלב זה, הציפיות מתונות יותר: "המטרה הראשונה היא להישאר בליגה ולהבטיח את זה מוקדם ככל האפשר. זו תהיה משימה קשה, תהיה תחרות קשה וכל משחק יהיה מלחמת עולם. המטרה להתקרב עד כמה שאפשר לפלייאוף. הכי חשוב שנבנה את הקבוצה נכון מבחינת אופי ומנהיגות".
הקשר לאריק אלפסי ז"ל
האיש שאיתו סגלוביץ' הכי מזוהה הוא אריק אלפסי ז"ל שבקרוב ימלאו ארבע שנים לפטירתו ממחלת הקורונה. היחסים ביניהם היו הרבה מעבר למאמן ועוזר מאמן. "הייתה בינינו סימביוזה", אומר סגלוביץ'. "הייתי שחקן שלו ואחר כך עבדנו 14 שנה ביחד. אלה יחסים שאי אפשר להגדיר אותם, ידענו הכול אחד על השני.
"בשלב מסוים באתי אליו ואמרתי לו שאני חושב שאנחנו צריכים להיפרד כי אנחנו חושבים בדיוק אותו דבר על המשחק ובמצב כזה אני לא יכול לעזור לו וזה השלב שהחלטתי לפרוש כנפיים. אחרי משחק העלייה הלכתי לקבר שלו כפי שכבר עשיתי בעבר, אמרתי לו תודה שהוא שמר וגרם לי להצליח. רוב ההתהוות שלי כמאמן זה אריק אלפסי, הוא זה שעיצב אותי.
"בלילה האחרון לחיייו נסעתי אליו לבית החולים. אשתי אמרה לי סע בבוקר ואני אמרתי שאני חייב לנסוע באותו לילה. כשיצאתי ממנו הכול היה בסדר. ברבע לאחת בלילה קיבלתי את שיחת הטלפון שלא אשכח כל חיי מליאור הבת שלו שאמרה שהוא נפטר. זו שיחה שלא תצא לי מהראש לעולם. אריק לימד אותי לא רק כדורסל אלא גם איך להתייחס לשחקנים ואיך ליהנות ממה שאני עושה. הוא היה מאמן גדול, אני מרשה לעצמי לומר שאחרי פיני גרשון, אריק ידע הכי טוב לנצח משחקים".
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
