תנו להם צ'אנס: הישראלים של מכבי ת"א הצילו את ספרופולוס

1 קשה להישאר ציני למראה העיניים הדומעות והחיבוקים החמים והחזקים שהעניק יאניס ספרופולוס לשחקניו בסיום המשחק הערב בארנה, ובעיקר אל מול הלפיתה ההדוקה והחלפת הסוד עם ג'ון דיברתולמאו, שבמו ידיו הציל למאמן היווני את המשרה, ואולי את העונה כולה.

כי אחרי הפסד ביתי בדרבי ושמיני רצוף באירופה, להפסיד גם בקלאסיקו לירושלים ולהתרחק ממנה כדי שלושה ניצחונות בטבלה? זה היה כבר מסיים את הרומן הישראלי-יווני עוד הלילה. אז בינתיים, הוא איתנו, ויש לו הרבה מה ללמוד מהמשחק הזה, גם ובעצם בעיקר לגבי היורוליג.   

ראשית, מכבי ת"א הגיעה עם שינוי קיצוני בהרגלי ההתקפה והנעת הכדור. הכדור זז במסירות, עם הרבה תנועה ותרגילים, וסקוטי ווילבקין, באופן מופגן, השאיר את מלאכת הריכוז לאוואנס, כדרר מעט מאוד, ובעיקר עבר על חסימות ויצא לקליעות.

למרות שקלע רע מאוד (2-9 מהשדה), ווילבקין תרם בהגנה, ובעיקר, מכבי פתאום נראתה כמו קבוצה, והשחקנים האחרים קלעו. למרות זאת, לקראת הסיום, באופן טבעי עם פחות חמצן במוח, הקבוצה חזרה להרגלים הישנים, וההתקפות חזרו אחורה לכדררות והפגזות, ובהתקפה הכי קריטית, עם יתרון 2 ו-40 שניות לסוף, סקוטי כדרר עצמו לחצי פינה וזרק פלואטר על רגל אחת שכמעט הפסיד את המשחק. החוכמה היא להמשיך לשחק תרגילים ותנועת מסירות דווקא ברגעי הקלאץ', וזה חייב להיכנס לטבע ול- DNA הקבוצתי. 

2 את הלמידה החשובה יעשו יאניס והמועדון לגבי השימוש בישראלים. אלה שהפכו לשואבי מים ומנופפי מגבות במשחקים באירופה. הלילה הם קלעו עבור המאמן שהפסיק להאמין בהם יותר ממחצית הנקודות של הקבוצה (42 מתוך 83), והיו אלה ששמרו את המשחק חי בסיום. ארבעה מחמשת הקלעים המובילים במכבי היו הישראלים שלה. ואל תגידו ישראל זה לא אירופה. אם הם יכולים להיות דומיננטיים נגד ירושלים, הקבוצה הכי אירופאית בליגה שלנו, הם יכולים לעזור גם ביורוליג.

בחצי הראשון זה היה בעיקר עוז בלייזר, שהמדור זועק כבר חודש שהוא חייב לשחק יותר. קלעי, מוסר, לוחם מתחת לסלים (7 ריבאונדים), 2 מטר של נחישות הגנתית וחוכמת משחק. זה לא מספיק? במחצית השניה כיכבו ג'ייק כהן, עם אחוזים מצוינים מכל הטווחים, קור רוח מהקו, וחיפוי על פציעתו של ז'ז'יץ', ובעיקר ג'ון די, שבמצב של 70:63 לירושלים שינה את המומנטום עם 5 נקודות רצופות. עם יפתח זיו יש ליאניס מערכת יחסים מורכבת, ונראה שלעיתים הוא נותן לו יותר מדי קרדיט, ומעמיס עליו יותר מדי, עד כדי סיכון בהפסד. זה קורה גם ביורוליג, וזה קרה גם הלילה.

אבל הלמידה החשובה צריכה להיות של המועדון, לגבי אסטרטגיית האמריקניזציה שלו. עובדה: הישראלים הבכירים כבר לא רוצים לבוא למכבי. תומר גינת וים מדר יצאו לאירופה אבל לא למכבי, רפי מנקו חזר לחולון, ועכשיו נועם דברת בוחר בירושלים, או אולי נדחה על ידי מכבי.

וזה קורה כי במכבי נשארים בהדרגה פחות מקומות לישראלים, בגלל בחירה מושכלת ושורשית של המועדון להתבסס על אמריקנים. מכבי תגיע בקרוב לקו פרשת המים, שבו לא יהיו ישראלים שירצו לשחק בה, ואז היא תחפש ילדים יהודיים כדי שיתאזרחו, ותלחץ על המנהלת/איגוד כדי להגדיל עוד את מספר הזרים.

אבל זו טעות גורלית של המועדון. והמשחק שראינו צריך להזכיר למכבי שהיא מגזימה עם הזרים, הרבה בגלל הנחת המס. בוודאי שלא נטען שהישראלים לבד מספיקים, אבל הם מספיק טובים כדי לתמוך בארבעה זרים מעולים. אז במקום להוציא את אותו הכסף על כוכב אחד ועוד שמונה בינוניים, אפשר חמישה מצוינים.

למשל העונה, בכסף של וויליאמס, נאנלי, אוואנס, ריינולדס וטיילור, אפשר היה להביא שני כוכבים (רכז כוכב ופורוורד על) יעילים ויציבים ליד סקוטי וז'יזי'ץ'. זה יהיה יותר יעיל, זה יהיה יותר נכון, זה יהיה יותר ישראלי, זה יהיה יותר יפה ומעניין ומייצר הזדהות. נכון שיש שתי מסגרות עמוסות ועונה ארוכה - אז צריך לסמוך על הישראלים שלך. וגם כי אתם קבוצה ישראלית, שמתיימרת לייצג את ישראל, ואפילו מקבלים מהמדינה הקלת מס עבור הכאילו -ייצוג שלה באירופה.

3 איגוד הכדורסל/מנהלת הליגה יכולים לעזור למכבי, ולחזור לשפיות עם מספר זרים מותאם לליגה הישראלית. 6 ברוסטר, 4 בטופס, מקסימום שלושה על המגרש בו זמנית. 

האם בשביל ההישגים הכושלים המתמשכים (כבר שבע שנים באירופה), רק בשביל מכבי, הליגה מוצפת בזרים? וארגון השחקנים, מה איתכם? בשביל זה שבתתם? היו שני ישראלים על המגרש, ועכשיו יש אחד? כמו ג'ורג' קוסטנזה בפיילוט של סיינפלד. להתמקח כדי לקבל פחות? החוק הרוסי הקודם היה טוב לכדורסל, טוב לקבוצות, ואפילו טוב למכבי.

4 ואם מישהו היה צריך חיזוק לכיוון הנ"ל, באה הפועל אילת במשחק המוקדם והסבירה את זה כל כך יפה. עם 3 זרים, ועוד 4 ישראלים שהיו רק משניים בנבחרות הצעירות (הובר, בן משה, רוינה ושוכמן הלוחם), היא פירקה את חולון (השניה בטבלה!) בפעם השניה בשבועיים האחרונים. זו מסורת באילת לשחק טוב עם שלושה זרים, כי היתה ריצה כזו גם בימי דן שמיר והרבה בימי שרון דרוקר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אילת הקצרה היא פשוט קבוצה מאוזנת ויעילה יותר, ואין כמו אריאל בית הלחמי, שהתחיל במגרשים הפתוחים בגבעת שמואל, להדגים ולהזכיר לנו איך כדורסל ישראלי צריך להיראות. כולם בשיא כושרם, כולם משחקים יחד, וכל הישראלים לומדים ומשפרים את המשחק שלהם. הזרים רק משלימים. כשבן קרטר וקייסי פראת'ר יחזרו מפציעת הברך, זו תהיה קבוצה אדירה. שיר שחלמתי על אילת. ושמכבי יכולה ללמוד ממנו על הכיוון הנכון.