המונדיאל שייפתח בעוד שבוע בקטאר לא היה צריך להיפתח בעוד שבוע בקטאר. הוא הגיע לשם בחטא, ולמען האמת - בשורה של חטאים, שמקפלים בתוכם את כל מה שרע בכפר הגלובלי של היום.
קטאר (בדומה לרוסיה לפניה) קנתה את דרכה לאירוח המונדיאל. רשימת החשדות והחשודים ארוכה; בשורה התחתונה, הם אפשרו לקיים את המונדיאל במדינה לא אטרקטיבית, טוטליטרית, בתקופה הכי לא סבירה של השנה - ולעוות לשם כך כל מוסר והיגיון. ואם כל זה לא הספיק, אז בדרך לשריקת הפתיחה התברר שחייהם של לא פחות מ־6,500 עובדים זרים הוקרבו על מזבח בניית האצטדיונים שיארחו את חגיגת הכדורגל הגדולה בתבל.
הלחץ עבד
כל אלה הובילו ללא מעט מחאות. חלקן קרו עוד לפני המשחקים, והובילו ללחץ על שלטונות קטאר לאפשר מונדיאל יותר פתוח וידידותי. כך, בניגוד לחוקי האלכוהול הנוקשים בממלכה, תתאפשר שתייה חופשית (יחסית; במקומות מבוקרים בלבד), וכך גם הובהר שבמהלך המשחקים לא ייאכפו החוקים הנוקשים שאוסרים על יחסי מין הומוסקסואליים. מובן שדקה לאחר שריקת הסיום יחזרו הקטארים לסורם, אבל את גוזרי הקופונים - בהתאחדות הכדורגל העולמית ומקרב הספונסרים - זה פחות מעניין.
יהיו גם מחאות במהלך המשחקים. פחות של הקהל והצופים, ויותר מצד השחקנים ואנשי התקשורת. על חלקם מוטל לחץ ציבורי כבד לנקוט עמדה ברורה ביחס להתנהלות הקטארית. כמה נבחרות (דנמרק, אוסטרליה) כבר הודיעו שימחו בצורות שונות, וכך גם כמה כדורגלנים בולטים - הארי קיין קפטן אנגליה, למשל, הצהיר כי בכוונתו לענוד סרט בצבעי דגל הגאווה.
כל אלה חשובים, אבל הם בבחינת מירוק המצפון. קטאר הוכיחה שכסף גדול יכול לקנות הכל. היא תשתדל כמובן להוכיח בכל דרך שזה יהיה מונדיאל מוצלח ואטרקטיבי, אבל זאת תהיה משימה לא פשוטה עבורה. בניגוד למארחות אחרות בעבר, קטאר היא מדינה קשוחה ולא שמחה, והבקרה הקפדנית שהיא מנהלת על כניסת זרים לתחומה במהלך המשחקים - בתואנה של מחסור בכרטיסים וחדרי מלון, חששות ביטחוניים ושאריות הקורונה - תקשה על החגיגות הספונטניות שמלוות בדרך כלל טורנירים מהסוג הזה.
ולמרות כל אלה, המונדיאל הוא מונדיאל. 32 נבחרות שיעשו הכל כדי לזכות בגביע הקדוש, וכמה כדורגלנים שעבורם זה הכל או כלום, ובראשם כמובן הגדולים מכולם - ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר, קיליאן אמבפה ואחרים. מכל אלה (וגם מכל שחקן אחר שמופיע על הבמה הגדולה בעולם) המונדיאל מוציא משהו אחר: את הפטריוטיות, את השיגעון, את הידיעה שלמרות הפרסום והכסף הגדול שיש להם ביומיום - כאן זה הדבר האמיתי.
בחודש הקרוב זה יתורגם לחגיגה של כדורגל. כתמיד, יהיו בה דרמות אנושיות וספורטיביות, והרבה צבע, שיתקשו לטשטש לחלוטין את הכתמים שכרוכים בעצם קיומו של המונדיאל בקטאר, ואת מה שקרה בדרך אליו.
לא לשכוח מה שקרה מסביב
לכל מי שייסע לשם, ולרבים שלא ייסעו אבל יראו בבית, מומלץ לנסות ליהנות מהכדורגל, אבל לא לשכוח את מה שקרה מסביבו: על קצה המזלג, זה הפער האדיר בין המשחק הפופולרי בעולם שכולנו אוהבים ומעודדים מילדות, לבין המקום הכוחני, המגלומני והקפיטליסטי שהוא הגיע אליו היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו