שר הרווחה לשעבר, איציק שמולי: "המחדל שהתחיל בצד הביטחוני - מתגלגל בשבועות האחרונים גם לצד האזרחי"

כמות הטלפונים והפניות שמקבלאיציק שמוליבימים אלה אדירה. פה חסר ציוד רפואי – שם צריך סיוע למפונים. זה לא ששמולי עומד כיום בראש משרד ממשלתי עצום ממדים ומרובה תקציבים. הוא אמנם שימש בתפקידו הציבורי האחרון כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אבל מאז עזב את הממשלה הוא משמש כמנכ"ל בישראל של הפדרציה היהודית של ניו-יורק.

מדובר בארגון פילנטרופי ענק שתורם לישראל גם בימים שבשגרה, ועםפרוץ מלחמת חרבות ברזל– הם גייסו יותר מ-150 מיליון דולר – שהם למעלה מחצי מיליארד שקלים. בין השאר הועברו 120 מיליון שקלים לארגוני החירום והסיוע, 20 מיליון למפוני כפר עזה וניר עוז, 10 מיליון לקרן לנפגעי טרור ולרשויות הקולטות את המפונים, שלושה מיליון שקלים לסיוע לעיריית אילת, הם גם תומכים ביישובים הצפון, בבתי חולים ובארגונים ובעמותות שמעניקים תמיכה רגשית ונפשית.

שמולי עצמו מסתובב בכל רחבי הארץ ורואה בעיניים את המצוקה שהממשלה לא יודעת, גם חודש אחרי הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, לתת לה פתרון. "הפדרציה היום מתפקדת כאגף למשימות מיוחדות שנמצא בכל מקום ועוזר גם בקו העימות בצפון, גם לקהילות המפונים, למשפחות החטופים, למלונות באילת ובים המלח, בתי החולים ואיפה לא – כדי לתת מענה של חירום במקומות בהם הממשלה הייתה צריכה כבר להיכנס והיא מתקשה", מסביר שמולי בפודקאסט המוניציפאלי "העיר שלי" מבית "ישראל היום". "אנחנו רואים שבשבועות האחרונים כמעט כל המאמץ של להחזיק את העורף ולתמוך בפעולות החירום – זה על החברה האזרחית בגיבוי מוחלט של הפילנתרופיה".

לדבריו הפדרציה החליטה להתגייס בכל הכוח כדי לעמוד לצד ישראל. "יש לנו חור גדול בלב, ויהדותאמריקה מבינהשזו מלחמה על הבית. שישראל נלחמת על חיים שלה פה – על הזכות שלה להתקיים במרחב בשלום ובביטחון. ולכן אתה רואה גילויי סולידריות אולי חסרי תקדים – שמתבטאת גם בתמיכה כלכלית".

אבל ברור שאתם עושים פה עבודה שאינה אמורה להיות שלכם – אתם עושים את העבודה של הממשלה.

"אתה צודק, אבל אם בסופו של דבר בתי החולים קולטים מאות נפגעים, ויש הרבה אנשים שזקוקים לשיקום רפואי פיזי ונפשי, צריך לעטוף את משפחות החטופים, לתת סיוע חירום לרשויות המקומיות בקו הגבול בדרום ובצפון – אז נכון שזה לא התפקיד הקלאסי של פילנתרופיה, ולכן אנחנו יוצאים מאזורי הנוחות שלנו. לממשלה בשבועות האחרונים קשה להיכנס מבחינת התכלול של המענים והספקת סיוע חירום. לי יש אינטרס מובנה לעבוד בשיתוף פעולה עם כל משרד הממשלה, עם רשות החירום הלאומי ומנהלת תקומה. אני חושב שיש שם אנשים טובים – צריך לעבוד ביחד".

אבל איפה הקושי – מה בעצם לא עובד.

"יש שלושה דברים שצריך לעשות. ראשית צריך למנות גורם אזרחי שמתכלל את כל האירוע מנקודת המבט האזרחית. המחדל שהתחיל בצד הביטחוני – הכישלון מתגלגל בשבועות האחרונים גם לצד האזרחי בהיבט של העורף. אני מודע לזה שיש מאמצים גדולים מצד הממשלה – אבל בחלק מהמקומות הסיוע לא מגיע. הדבר השני הוא לנקוט ביד הרבה יותר נדיבה. אי אפשר לחשוב כאן עכשיו במונחים של אחריות פיסקאלית ושמירה על מסגרת התקציב. אבל צריך להבין שיש פה מגה אירוע מכונן בתולדות המדינה – וכך צריך להתייחס אליו גם ברמה הכלכלית. אני מאמין ביכולת של המדינה לצאת כלכלית מהאירוע אבל צריך לתת את המענים עכשיו".

והדבר השלישי?

הדבר השלישי – ואולי המרכזי – הוא לסמוך על ראשי הערים. יש לפעמים גישות מוזרות בממשלה שאומרת שאם אני אתן כסף לא צבוע לראש העיר – הוא יבנה לי עם זה עכשיו במות ליום העצמאות. זה לא האירוע שבו אנחנו נמצאים. ראשי הערים מכירים את התושבים שלהם ואת הצרכים שלהם. גם בקורונה כשר הרווחה – אמרתי תעזבו בירוקרטיה וטפסים ותנו את הכסף לראשי הערים. הם יהיו חייבים בדיווח על מה שעשו עם הכסף. ומי שעשה שימוש לא נכון בהחלט יקבל בראש. אבל 99 אחוז מראשי הערים יודעים מה צריך לעשות. היכולת לנהל את כל הדבר הזה ממשרד בירושלים לא קיימת".

הריאיון המלא בפודקאסט "העיר שלי" מבית "ישראל היום". האזינו לפרק -ולפרקים מעניינים נוספים