"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אצילי הסמכויות

הממשלה משתהה בהעברת צורכי החירום והביטחון של יישובי קו העימות ומתישה בביורוקרטיה ובמדיניות קפוצה • יש להכין מודל קליטה מסודר בערים הקולטות

,עודכן
0השמעה
ניצולי טבח מקיבוץ ניר עוז במלון באילת, צילום: איי.אף.פי.

דברי הימים של עם ישראל בארצו יחולקו ללפני ולאחרי 7.10.

הפגיעה הקשה והמיידית ביותר היתה ביישובי העוטף, אבל מעגלי ההרס מקיפים את המדינה ואת החברה כולה. יותר מ־130 אלף אזרחיםנתבקשו להתפנות מבתיהם, אך ההערכה היא כי מספר הישראלים שהפכו לפליטים במדינתם כפול מכך.

לצד המחדל הצבאי, נראה שהממשלה מתקשה לתת מענה הולם לצורכי התושבים בחלק מהאזורים. כמי שהוביל את משרד העבודה והרווחה בתקופת משבר הקורונה אני יכול לסמן את קו פרשת המים, הרגע שבו עברנו לאסטרטגיה שיטתית שסייעה למיגור המגיפה ולשיקום החברה והכלכלה. זה היה הרגע שבו השלטון המרכזי בחר להעניק אמצעים ולהאציל סמכויות לראשי הרשויותהמקומיות, כדי שיוכלו להפעיל את כל מערכות החיים בסינרגיה למען מטרה אחת, לאומית. זה גם מה שצריך לעשות עכשיו.

הממשלה משתהה בהעברת התמיכה לצורכי החירום והביטחון של יישובי קו העימות ומתישה בביורוקרטיה ובמדיניות קפוצה; ערים פריפריאליות שפיזרו את תושביהן לכמה מוקדים וקורסות תחת נטל התפעול, אינן מקבלות מספיק גיבוי. עדיין מורגש היעדר הסנכרון בין השלטון המרכזי למקומי, לצד המחסור הכרוני בתקציב. המדינה מורה על פינוי יישובי העוטף, בלי להכין מודל קליטה מסודר בערים הקולטות, שחלקן עומד בפני סכנת קריסה. בחלק מהמלונות התפוסה עומדת על 120 אחוז, וההערכות הן כי האזרחים שפונו מהדרום ומהצפון ייאלצו להישאר בהם עוד זמן רב. מעבר להזנה ולפינוי פסולת בהיקפים חריגים, איך מבטיחים חינוך לילדים? איך מאפשרים המשך שגרת תעסוקה לאורך זמן?

שורדי הזוועות לא בחרו לעזוב את בתיהם. יש מי שנמלטו על נפשם מאימת הטבח ופשעי המלחמה, ויש מי שנדרשו לעזוב בהנחיית המדינה. זו האחריות של כולנו שכל ישראלי יחוש "בבית"

תושבי עוטף ישראלשפונו ראשונים לאילתמקבלים מענה מסוים, במידה רבה בזכות התגייסות מרשימה של עיריית אילת, שכמעט שילשה את תושביה. עיריית שדרות, למשל, פרסה מערך שלם של חינוך, עובדים סוציאליים ותמיכה נפשית לתושביה השוהים במלונות אילת. יש מודלים דומים שאנחנו תומכים בהם, כמו במבואות חרמון, כאשר המועצה דואגת לצוות צמוד לכל קהילה, בכל בית מלון שאליו פונתה. למעשה, הרשות המקומית מתפרסת כעת על פני מלונות בשטח.

התקציב הממשלתי לצורכי החירום של העורף - ספק אם משתווה למאמץ הפילנתרופי חסר התקדים שאנו עדים לו. פדרציית ניו יורק השקיעה בשבועיים החולפים יותר מ־120 מיליון שקלים בחיזוק העורף ויישובי עוטף ישראל וקו העימות בצפון, בבתי החולים הקדמיים ובשלל ארגוני סיוע, חירום וביטחון.

שורדי הזוועות לא בחרו לעזוב את בתיהם. יש מי שנמלטו על נפשם מאימת הטבח ופשעי המלחמה, ויש מי שנדרשו לעזוב בהנחיית המדינה. זו האחריות של כולנו שכל ישראלי יחוש "בבית", גם כשהמציאות האכזרית תלשה אותם מתוכו. יהדות העולם, ובמיוחד יהדות ארה"ב, אינה עומדת מנגד, ולצד לובי אדיר בוושינגטון ועצרות ענק למען ישראל בכל רחבי צפון אמריקה, מזרימה לכאן נושאת מטוסים נוספת, חברתית־כלכלית, שנועדה לתמוך בעורף הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק שמולי

איציק שמולי הוא מנכ"ל פדרציית ניו יורק בישראל ולשעבר שר העבודה והרווחה

כדאילהכיר